|
|
| נשלח ב-10/6/2003 00:46 |
 |
| |
על זה נאמר ר' מיימוני, אין לך אדם שאין לו תשובה .
ברוך הבא לעולם הנסתר ...
אשרינו ..
אנחנו זקוקים לכוחות כמוך ...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2003 19:59 |
|
| |
איפה במחקר יש ערעור על ייחוס אגרת הרמב"ן?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2003 21:24 |
|
| |
ראה: ח"ד שוול, כתבי רמב"ן, ירושלים תשכ"ג, א, עמ' שסט: "...גרץ (דברי ימי ישראל, ח"ה, עמ' קל, הערה 3) אמנם סבור שהכ"י (=של האגרת) הזה עוד טעון בדיקה כדי להחליט אם אמנם יצא מעטו של הרמב"ן. - אולם גרץ כנראה לא ראה את עצם האיגרת. ועיין בהקדמתו של שכטר במהדורתו הנזכרת לעיל, שמביא דעת החכם שטיינשניידר ודעותיהם של חכמים אחרים המסכימים כולם שהאיגרת הזאת היא באמת של הרמב"ם. המכיר את רעינותיו, סגנונו ולשנונו של רבינו לא ימצא שום מקום פקפוק באוטנטיות של האיגרת הנחמדה שלפנינו...".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2003 21:36 |
|
| |
וראה עוד: ט' פרשל, "אגרת שיוחסה בטעות לרמב"ן, תלפיות, ח א-ב (תשכ"א), עמ' 49-53.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2003 21:44 |
|
| |
אם כן, האם נכונה טענתו של מיימוני ש"לפי המקובל במחקר" המחבר אינו הרמב"ן?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2003 22:15 |
|
| |
ממדבש,
שגגה יצאה מלפניך. מה שהבאת מדברי הרב שעוול שייך לאג' אחרת, שמתחילה במילים "כאשר ייסר איש את בנו".
האג' הרלוונטית היא בעמ' שעב ואל שסט.
ושם מזכיר הרב שעוול את המא' הנ"ל של טוביה שעוול. עיקר הטענה היא ש"האגרת מובאת בקיצורים מעטים בשם הרב ר' משה מאייברא בספר כל בו (סוף סימן סו) ובספר ארחות חיים, ובהסתמך על כך כי קטע מדברים אלה מובא כבר על ידי ר' פרץ בן אליהו, בן דורו של הרמב"ן, בהגהותיו לסמ"ק, סובר אותו חכם (פרשל) שיש לייחס את דברי המוסר להר"מ מאייברא ולא לרמב"ן.
הרב שעוול עצמו סובר שכדרכם של כל הראשונים השתמש הרמב"ן בלשון רבותיו, והוסיף ושינה כפי טעמו ולפי צרכו".
כלומר הוא מסכים שעיקר ובסיס האיגרת אינו מהרמב"ן. אם כן, נראה שמיימוני צודק.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2003 22:20 |
|
| |
צ"ל טוביה פרשל כמובן.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2003 22:23 |
|
| |
נכון, תודה על התיקון!
|
|
|
|
|
