|
|
| נשלח ב-6/7/2011 19:04 |
|
| |
עי' בספר דרמ"צ שהאמונה מתחילה איפה שההשכלה נגמרת, וככל שההשכלה יותר גבוהה כך האמונה ומפורסם בשמו שבסוף ימיו עבד קשה להגיע למדריגה של אמונה פשוטה (ציטוט בערך, אולי להגיד תהילים כמו יהודי פשוט) וכן בבעש"ט שתכלית הידיעה שלא נדע, משלה"ד לכפרי שאינו רוצה להכנס לגנזי המלך כיון שתכלית וכו' לעומת השר שנכנס לכל אוצרות המלך ואח"כ אומר תכלית הידיעה וכו' וכן שמעתי מפי ת"ח שבניגוד לגישות הרווחות להאפיס את הגוים/ההשכלה - ועי"כ ל"הרויח" את מעלתינו, ישנה דרך לרומם את הידיעות ההשכלה הגוים וכו' ועכ"ז התורה האמונה וכו' הרבה למעלה מכל הדברים הנ"ל ללא שום השוואה כלל וכן מפורסם בשם רלוי"צ בנדר שכנשנבחר נשיא אמריקאי חדש, נכנס בשמחה לבהמ"ד להגיד ברוך שלא עשני גוי, שכלפי איוואן השיכור אין זו כזו רבותא, אלא אף שהגוי משכיל וכו' - עכ"ז ברוך שלא עשני גוי. וגם כתב הראי"ה לרידב"ז על שאלתו מדוע לא מספיקה האמונה התמימה של הסבתא, ענה על כך, שכדי להנהיג אומה אמונה זו אינה מספיקה. ולאחר כל ההקדמות, הנלע"ד: אלו הם שני רבדים, האמונה התמימה - היא מדריגת התום (ברעותא דליבא איהו תפיס) שבע"ה לא מאבדים אותה אפי' אחר כל החקירות, וההשכלה היא החלק התבוני - הדעת א', שאליו מתעלים בתור מיום ליום ע"י השכל (ובהערת שוליםם- כמעט נראה בלתי אפשרי שמישהו ילמד גמ' עיון באמת וישאר אדם לא משכיל ולא אינטילגנטי (אמנם שמעתי שיש כאלה...) וממילא החלק התבוני שבנו תובע את שלו, ואי מילוי צרכיו האמתיים - שד' נטע בתוכינו הוא הגורם האמיתי להסכלה ורעיה בשדות זרים) האמת לא מפחדת. ויש עוד הרבה להרחיב על הכללות של הדעות, והעלאת הדעות ומציאת הנקודה הא' שבהם (למי שמוכשר לכך) ושמעתי בשם הרב הנזיר ששאלוהו על הרמח"ל ואמר שאילולי למד פילוסופיה כללית וכו' לא היה מגיע למדריגתו וכן הוא מבואר במו"נ - אינני שוכר כרגע היכן. ויש עוד להאריך
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2011 06:49 |
|
| |
ספרן, שאלת תלמיד,
"אך חושבני שקראות נתפסת בעיניו כדומה בחומרתה להגשמה" למה א"כ הבדיל ביניהם (=בני הקראים) כשמדובר בשוגג או אפילו באונס ? מה אעשה ולא הבנתי את השאלה [הנחת שאני מתבסס עילה היא שפירושה המקובל הוא גם מפי הגבורה, כאמור ביסוד השמיני. הנחה שנופלת מן הסתם לפי פרשנויות מסויימות (שאיני חושב שהן נכונות). אבל חושבני שאין מי שלא יודה שגישתו להמון אמורה להיות קוהרנטית)]. יתכן כוונתי היתה שציטטת אותי "השאלה האמתית היא האם יש נכונות לקבל מסקנות עד בלי גבול, כלומר עד התחלנות. זו שאלה קשה שעלתה באשכולות שונים, בעיקר של פרזנט ויתכן. חושבני שהיא תיאורטית בלבד" כבסיס לתמיהתך "איזה ערך יש לדיון כאשר מודיעים מראש אלו מסקנות הן מחוץ למשחק". אבל לא התעלמת מהסיפא "שהיא תיאורטית" וההסבר לכך הוא בגלל האמור בהודעתי שלפני התנצלותך. אגב- אין מקום להתנצלות, הנימה הנפגעת שבדברי היתה בבדיחותא.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2011 06:59 |
|
| |
תלמיד, אין כל קשר לעיקרים. דברי נסובו על דברי הרמב"ם המפורשים בהלכ' ממרים (ג', ג') על בני הקראים שחתם במילים "לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה ולא ימהר אדם להרגן".
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2011 07:03 |
|
| |
נכון, ואף שהם כופרים בעיקר (8). ולכן חושבני שהוא הדין לבני המגשימים
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2011 07:12 |
|
| |
תלמיד, אכן כהשערה, יתכן בהחלט כדבריך למרות דברי הרמב"ם החמורים במו"נ על המגשימים בשוגג ובאונס. יחד עם זאת, יש לשים לב שבהלכ' תשובה, חילק הרמב"ם בין השניים. את המגשימים כלל תחת "מינים" ואת הכופרים בתושב"ע כ"כופרים בתורה" כך שלמרות שהכל אכן נכלל בי"ג העיקרים, שוב יש גם מקום לסברתו של בע"ב. כך או כך, מידי השערות לא יצאנו.
תוקן על ידי ספרן ב- 07/07/2011 07:26:21
|
|
|
|
|