חלמיש
כוחך רב לך לטוות מדרשים, ולחדש חידושים ואפילו חידושים פוליטיים!
אבל אם נעיין בפרשה, אני סבור שהפשט הפשוט לפי פרשתנו הוא ששלחו מרגלים, כמעשה כל צבא כובש, והמרגלים נכשלו.
לא בגלל שנפל עליהם מורא מפני העם המתגורר בארץ. זו היתה תוצאה הכרחית של ראיית העוצמה הצבאית והכללית של העמים שהיו כאן מול מצבם הירוד של עם ישראל במדבר (כנראה, הרי לא היו מלומדי מלחמה, וכשיצאו ממצרים לא היה שייך להוליכם בדרך הקצרה פן ישובו מצרים).
לא זה היה חטאם, אלא הפלת מורך לב על העם. היה עליהם לחזור אל אהלו של משה, אל המפקדה הראשית ואל הרמטכ"ל במושגים שלנו. ושם לדווח, בסודי סודות, על מה שראו ועל מסקנותיהם.
כך נוהג מרגל. הוא אינו יוצא אל העיתונות בהודעות על מה שראה והבין.
המרגלים יצאו אל העם, הפילו עליו אימה, ומתוך כך סיפרו גם בגנות הארץ, ומתוך כך יצא שטענו דברי אפיקורסות כלפי שמים (אין בעל הבית יכול לפנות את כליו).
וכיון שהעם נגרר אחריהם, ולא עצרו לחשוב (טוב, לא היה עצור כאן חושבים בעת ההיא...), הם נכשלו ולא בטחו בה'.
ועל זה באו עונשים, כל אחד לפי דרגתו וחסרונו.
כך נראה הדבר בעיני. ואת המדרשים יש ללמוד, ואיני מכיר, ואיני יודע מה תכליתם.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
