בעל עגלה
לא אכנס כרגע לויכוח בינך לבין וטו על טיב השינוי שחל בבני האדם, האם הוא חיצוני-תרבותי או פנימי יותר. שהרי לפעמים כמות הופכת לאיכות, ושוני בהנהגה גורם לשינויים פנימיים. ויתכן שויכוח זה, מעבר לזיהוי הנחות היסוד שלו, אינו ניתן להכרעה כלל.
אבל אציין לך גמרות מפורשות.
מי שנדר, או נשבע, והתברר שהמציאות השתנתה מכפי שהיתה, ועתה רוצה לסגת בו מנדרו או שבועתו, ניתן להתיר לו את מה שקיבל על עצמו, מפני שלא ידע מראש שכך יתפתחו הענינים. וזה נקרא "פתח".
השינוי התרבותי, או האישי, שחל מזמן הרמב"ם עד זמננו, האם יש פתח גדול מזה?
(לא נכנסתי כלל לשאלה אם השבעת הרמב"ם אותנו יוצרת חלות של שבועה או שאינה אלא ביטוי ספרותי, ומסתבר כלשון אחרון. הרעיון של הפתח התרבותי נכון גם ביחס למליצה הספרותית).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
