'קורח' כמשל

פרשת קורח היא משל ושנינה ודוגמא לאדם שלא שומע בקול רבנים , זה מושא בפעשקווילים בעניין, זה נושא בדרשות של אנשי דת יהודיים בשיחות מוסר ,
מאיפה זה מגיע, הלא ברור שעיקר החטא שלו לא היה 'ההבעת דעה'
אלא החטא העיקרי היה שהוא גילה פנים שלא כהלכה ולא היה מוכן לעמוד על טעותו - כמו המושג הידוע טלית שכולה תכלת

האם המשל דומה לנמשל האם עצם חתרונותו של קורח היתה גם עבירה ??? , ...כנראה שכן

מי יתן כל עם השם מסתבראס@ ומוישהגרויסים!

טוב להיכנס לשבת עם הודעות המיישרות את הדעת ובכך משמחות את הלב!


@ באשכול על נשמת ההלכה.

בדורנו אנו ניתן לומר כי קורח היה צודק ב"כל העדה כולם קדושים" כי אין עוד משה רבינו כמו שהיה בזמן ההוא שהיה נביא, ואסור לחלוק על נביא, משא"כ עתה.
הבעיה הוא כי כי היום יוכלו הרבה לומרכי הם ה"משה רבינו", והאחר הוא ה"קרח".

אם כבר דנים בפרשת קורח...

בעיוננו בפרשת השבוע עמדנו על קשיים שנראו עצומים בפרשה. ואשמח אם יהיה מי שיוכל לתרצם.
נקטתי כאן מעשה אברבנאל, ורשמתי את השאלות באריכות. יש לי תשובה אפשרית בסוף. אם תטרחו ותקראו ותגיבו, אשמח. אני סבור שזה יכול להיות מעניין, וכמובן, נרויח פשט בפרשה.

א. נראה שקורח משך אחריו שתי קבוצות. דתן ואבירם ואולי הדומים להם. ועוד 250 נשיאים. אבל יש הבדל בין שתי הקבוצות. הנשיאים רצו לזכות להיות כהנים וכהנים גדולים, וכן קורח. לא ברור מה רצו דתן ואבירם.

ב. מה היתה הסברה של קורח? רוב המפרשים, משד"ל ועד העמק דבר, מסבירים כי הנחתם היתה שאהרן זכה במשרת כהן גדול לא בגלל שה' בחר בו, אלא משום שמשה בחר בו, ולימד אותו את המעשים הנצרכים לתפקיד זה. בלשוננו, זה מעין מגיה שצריך לדעת. אם יודעים מה לעשות, כל אחד יכול להיכנס למקדש ולעשות מעשי כהן גדול.

ג. מה היה המבחן שהוצע? כתוב שכולם צריכים להתכנס עם מחתות וקטורת. האם הכוונה היתה שתרד אש משמים על המחתה הנבחרת? מהפסוק משמע שהם מביאים את האש איתם. אולי הכוונה היא שכל מי שאינו ראוי ימות, ורק אחד יישאר? זה הופך זאת למבחן מסוכן מאד... אבל אם זה כך, הנשיאים היו מוכנים לעשות הרבה בשביל להיבחר. וכמובן, אולי הם לא האמינו למשה.
על כל פנים, בפסוקים המזמינים למבחן לא נאמר מה יהיה, או שיהיה עונש מוות לנכשלים.

ד. המשך לב'. מדוע דתן ואבירם לא היו בין המגישים מועמדות לכהונה? מה הם רצו?

ה. בבוקר המבחן (נדמה לי שיש מפרש שסובר שזה היה באותו יום אבל הפשטות היא שזה היה למחרת), נפגשו הנשיאים עם אהרן בפתח אהל מועד כפי שנקבע. ואז משה עוזב אותם באמצע, והולך עם זקני העדה לאוהלי דתן ואבירם. ושם הם נבלעים באדמה. לא מוזכר מאומה על תוצאות המבחן של הנשיאים. רק בסוף נאמר שהם נשרפו. ואלעזר נשלח לקחת את המחתות, כי קדשו.
האם זה היה סדר המאורעות? הנשיאים נשרפו רק לאחר שהארץ פצתה פיה ובלעה את דתן ואבירם? או שסיפור הפרשה מסודר בצורה לא ברורה - לפחות בקריאה ממבט ראשון?

ו. איזה עונש חמור יותר? הנשיאים נידונו בשריפה, ודתן ואבירם בסקילה (נראה לי שבליעה באדמה היינו סקילה). הווה אומר: עונשם של דתן ואבירם חמור יותר. מדוע? הלא הם לא הגיעו למבחן?

התשובה המתקבלת על הדעת בעיני היא:
1. הנשיאים הגיעו למבחן, ואז כולם נשרפו - פרט לאהרן. ואז אלעזר נשלח לקחת את המחתות. ואז פנה משה אל אהלי דתן ואבירם.
2. עונשם של דתן ואבירם היה חמור יותר, לפי שהחזיקו במחלוקת לשם המחלוקת, בעוד שלנשיאים היתה איזו כוונה "לשם שמים", להתקדש ולהתעלות, הגם שעשו זאת בדרך שלילית תוך מחלוקת. יש מקום לומר שלכן גם נשמרו מחתותיהם.

דרך זו היא גם דרכם של בעל "העמק דבר" וכמדומה לי גם ה"משך חכמה", אלא שיש בדבריהם, בעיני, הפרזה על המידה במסירות נפשם של הזקנים. סוף סוף חוטאים היו.



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו