| נשלח ב-27/6/2003 18:01 |
|
| |
ממזר תלמיד חכם
בתלמוד מסכת הוריות בבלי וירושלמי
מובא אשר ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול
ובירושלמי מבואר לצורך מה הקדימה
כגון לפדיון שבויים ולצדקה
והשאלה לחכמי הפורם
האם קרה פעם דבר כזה למעשה??
כלומר שכהן גדול וממזר תלמיד חכם ניפגשו יחד??
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2003 18:17 |
|
| |
חלמ"צ,
מפריע לך אם זה לא קרה או לא יקרה?
מובאתך היא סיום המשניות הוריות ודרך המשנה [גם הגמ' אך ברמה פחותה מזה כזכור לי מתוס' נדמה לי בסנהדרין ] להביע רעיונות ולא הלכות. שלא כמו ספר שו"ת או שולחן ערוך למעשה, המשנה היא ספר נוסחאות רעיוניות המתבטאות בשפה מעשית בציור שאם רק שייך שזה יקרה גם עם "הכא במאי עסקינן" רחוק, די בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2003 18:39 |
|
| |
לפיכך הבאתי את הגמ' בירושלמי
שמצינת מקרים קונקרטיים לענין הקידמה
לרעיון בלבד אין צורך בזה
ערב שבת שלום
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2003 23:40 |
|
| |
חלמיש
העלית שאלה מעניינת.
למעשה, אין לנו אלא את דברי וטו. שהרי הגמרא "מומחית" להעלות שאלות היפותטיות. יש שאלות ותשובות שנבעו ממקרים למעשה, ויש שנבעו מתוך הלימוד. המפורסמות ביותר מסוג זה הן כמובן חקירותיו של ר' ירמיה, שפעם עלו לו ביוקר, כזכור.
אמנם יש סיפור (מן הסתם אמיתי) על פגישתו של כהן גדול עם צאצאי גרים ולכן בלתי מיוחסים, אך תלמידי חכמים שהיו אהובים על הקהל. זה מופיע ביומא. מעשה בכהן גדול שיצא מן הקודש, והעם ליווהו בשמחה כדי להשתתף במסיבה שהיו עושים לו. בדרך פגשו בשמעיה ואבטליון, והלכו אחריהם במקום אחרי כה"ג. (מן הסתם זה היה בתקופה שהיו קונים את הכהונה אנשים בלתי ראויים). הכהן הגדול הקפיד והעליב אותם באמרו: ילכו בני עממים לשלום. והם ענו לו כאיוולתו: יבואו בני עממין לשלום, שעושים מעשה אהרן (=רודפים שלום) ואל יבוא בן אהרן לשלום שאינו עושה מעשה אהרן (=שהרי העליבם, והם תלמידי חכמים, בפרהסיה).
וכפי שנזכר באשכול אחר, מכאן לקח הרמב"ם כנראה את הדין שאע"פ שתלמיד חכם רשאי למחול על כבודו, בפומבי אינו רשאי.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2003 13:01 |
|
| |
מה הקשר בין הסיפור לממזר הגרים הם ממזרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2003 13:16 |
|
| |
426.
חלילה, חלילה.
סליחה שלא הבהרתי את עצמי.
יש דרגות של ייחוס בעם ישראל. כהנים נמצאים בראש הפירמידה, וכהן גדול מעל לכולם. הסדר הוא בערך כך:
כהנים
לוויים
ישראלים
גרים
עבדים משוחררים
עבדים (כנענים)
ופסולים: חללים (מי שנולד לאב כהן ואם גרושה), ממזרים וכיו"ב.
גרים, עבדים וכו' הורתם היתה שלא בקדושה. אבל גרים הם ישראלים לכל דבר. וידועה תשובת הרמב"ם לעובדיה הגר.
חללים וממזרים לידתם בתוך עם ישראל, אבל יש בהם פסול מכיון שהורתם היתה באיסור.
עד כאן לענין סדר היוחסין.
חז"ל הדגישו שסדר יוחסין אינו הכל. יש גם מעלה עצמית של האדם, והיא חשובה יותר ממעלת הייחוס שלו. לכן, ממזר תלמיד חכם חשוב יותר מכהן גדול שהוא עם הארץ.
על זה הציג חלמיש את שאלתו, אם היה מעשה שבו באה הלכה זו לידי ביטוי. ועל זה הבאתי את המעשה מהגמרא ביומא שראו ממנו את מעלתם העצמית של הגרים ביחס לכהן גדול, לאמור: המעלה העצמית חשובה מן היחש.
לענין מי עדיף ממי, מצד היחוס, ממזר או גר. הרי שממזר הוא סוף סוף בגדר הורתו בקדושה אם גם באיסור, בעוד גר הורתו לא בקדושה. לכן גר פסול לשאת משרות מסויימות בעם ישראל (ואיני זוכר מה הדין לגבי ממזר). ושוב, זה לענין הייחוס ולא המעלה העצמית. כי העיקר הוא מה שאנו עושים עם עצמנו!
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2003 13:48 |
|
| |
שאלה(קצת היפוטתית):
ישראל וכהן בעלי אותה דרגה רוחנית בדיוק
הכהן יזכה בעולם הבא לשכר גדול יותר/מעלה
גדולה יותר בגלל היחוס שלו שהוא כהן?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2003 14:16 |
|
| |
משה
מי עלה לשמים ויכול לענות תשובה?
הלא אין אנו יודעים כיצד הקב"ה מחשיב את שכר המצוות.
בכל זאת, אנו יודעים שלפום צערא אגרא. לפי הצער והמאמץ, כך השכר.
לכן, מי שהתאמץ יותר יקבל שכר רב יותר.
מסתבר שהישראל יתאמץ יותר להגיע לדרגתו של הכהן, שכן הכהן קיבל במתנה ובירושה גישה לתורה ולקדושה - לפחות בימים עברו.
יתכן גם שהכהן יתאמץ יותר, שהרי עליו להיזהר במצוות ששייכות בו ולא בישראל, כמו להיזהר מטומאת מת, שלא לשאת גרושה ועוד.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2003 22:36 |
|
| |
היושבים ראשונה במזרח הפורום
הרבנים ווטו1 ומימוני
ניבאו ולא ידעו מה ניבאו
מעשה שהיה כך היה (ירושלמי הוריות דף מג פ"ח)
אחת המשפחות רגילה היתה להגיד שלום לנשיא
לאחרונה לימים גדלה משפחה זו בתורה ואשר על כן
ביקשו להיכנס לנשיא ראשונים
שאלה זו הובאה לבית המדרש ע"י ריש לקיש לפני רבן גמליאל בכדי שיפסוק עלה רבן גמליאל ואמר
ממזר תלמיד חכם קודם וכו
השאלה היתה שאלה קונקרטית למצב נתון
בכדי להדגיש את חשיבות השאלה והתשובה
פתח רבן גמליאל באימרה סימבולית דרמטית בתיאורה בכדי להדגיש את הקדמתם של תלמידי חכמים
אימרתו זו של רבן גמליאל משמשת בסיס לפסקי הלכה שונים
וכאן המקום לישאול הציון הוא תמיד לאמירה הסימבולית של רבן גמליאל ממזר תלמיד חכם וכו
ולא לגוף המעשה שהיא המונחת ביסוד השאלה
מי קודם למי
מדוע כאשר דנים בעניני קדמויות המובאה תהיה
מדרשתו של רבן גמליאל ולא מהשורה התחתונה פסיקתו
|
|
|
|
|