בענייני צניעות וירטואלית

שלום רב,
ראשית הקדמה קצרה, ניתן לדלג עליה...

רציתי זה כמה ימים להעלות נושא והנה היום נוכחתי כי ענין הצניעות נידון באריכות רבה באשכול שהוקפץ היום לראש הפורום.

ובכן, למה לפתוח אשכול חדש?
תשובה: בתור חבר חדש (יחסית) בפורום, אינני מכיר את כל גלגולי הדיונים מראשית היווסד פורום זה, וסבורני כי יש עוד אחדים חדשים כמוני, שאינם בקיאים בשחר ההיסטוריה.
לכן, כאשר מוקפץ לראש הפורום אשכול עם 76 (!) תגובות בנושא צניעות ואם אני ארצה להוסיף אהיה מספר 77, הדבר עשוי להרתיע מספר אנשים מלקרוא את התגובה החדשה מכיוון שהם לא קראו (כמוני, עד היום) את האשכול כולו, ולקרוא בבת אחת 76 תגובות זה קצת קשה...

לכן, לאחר בקשת המחילה אגש לנושא.

השאלה היא פשוטה: האם מנהגי הצניעות אמורים להיות שונים כאשר המפגש בין המינים הינו וירטואלי?

כלומר, בפורום הזה ובדומיו כותבים כידוע בני שני המינים. לעיתים מתפתח נושא לדיון רחב וארוך.
השאלה הנשאלת: האם דיון כזה היה עשוי להתפתח במפגש פנים אל פנים? האם לא זהו אמור להיות המבחן לקביעת רף הצניעות?

תקדים לדבר, ניתן למצוא בהנהגות צניעות בהם נדרש האדם לנהוג גם בהיותו לבד בחדר חשוך, כגון הקפדה בעת לבישת בגדים ופשיטתם, בהיותו גלוי בפני הבוי"ת אשר לפניו חשיכה כאורה, והדברים מובאים בריש או"ח בהקדמה הנפלאה של הרמ"א מהמורה.
כלומר, שם רואים כי המבחן לדעת האם מעשה מסויים הינו צנוע או לא, הוא האם הייתי עושה אותו בנוכחות אחרים.

ומה הדין בשיחה בין המינים?
ברור כשמש, כי שאלה עניינית בהלכה ואפילו בהשקפה זוקקת קשר בין המינים הקיים גם בחיים האמיתיים מחוץ לרשת האינטרנט. אבל שם מדובר בד"כ בקשר זמני, ספציפי וקונקרטי.
כאן, בפורום יקר זה ובדומיו, מתגבשת קבוצת דיון קבועה, הדנה בתמידות בעניינים שונים, לא בהכרח בשאלות דחופות הנצרכות הלכה למעשה. ולכאורה, אין תקדים לכך בחברה התורנית בעולם האמיתי.
וכי תאמרו, מה רע יכול לצאת משיחה ברשת? ובכן, ראשית אקדים ואומר כי דברי אינם מכוונים בשום אופן כלפי אדם זה או אחר באופן אישי, אלא ההתייחסות היא כללית.
כל מטרת מנהגי הצניעות הינם לקיים מערכת הרחקות שתנסה למנוע ברמת המערכת הקבוצתית, תקלות שונות. (ברמה האישית, כפי שנידון באריכות באשכול הראשוני בעניין, יהיו יוצאי דופן אך אכמ"ל בענין זה)
טבע האדם הוא להימשך לבני המין השני. יחסים אפלטוניים כידוע אינם שכיחים במחוזותינו. בטבעה של שיחה מתמשכת שנכנסים בה אלמנטיים דקים החורגים ממתן תשובה עניינית לשאלה הלכתית מסויימת. אני חושב שניתן למצוא בין השורות בכל מיני אשכולות עדות לתופעה זו.

אני רוצה לציין בהסתייגות מסויימת תופעה קיימת. אני מדגיש את ההסתייגות, משום שאין לי ספק שתופעה כאובה זו רחוקה כרחוק מזרח ממערב, מהאוירה במחוזותינו, אך מכיוון שהתופעה, למרבה הצער, מתפשטת במהירות, ראוי לתת אליה את הדעת.
רשת האינטרנט מלאה בשיחות בין המינים המתנהלות בפורומים, צ'אטים ובפרטיים למיניהם. אנשים משחנ"שים (נגזר מהמילה שחנ"ש - שיחת נפש) על כל בעיותיהם בחיים. התופעה כוללת, למרבה הכאב, אנשים נשואים, ודומני שאין צורך להרחיב על ההמשך. לדעתי הלא מקצועית, הבעיה כבר קיימת גם בציבור הדתי ותלך ותחריף, אך לא זהו נושא האשכול.

ובכן, לאחר מחשבה על שאלה זו של מבחן קיום הדיון בגלוי, עלתה בדעתי המחשבה שאולי כמו בהרבה ממנהגי הצניעות, המציאות יוצרת את ההלכה והמנהג.
כלומר, מה שנהגו בו העם להחמיר ולהתרחק, הפך להיות מנהג צניעותי מחייב, הן במישור הכלל אומתי (מנהגי הגמרא שנכנסו להלכה) והן במישור החברתי קהילתי (המחייבים רק את אותה הקהילה). ומה שנהגו בו אנשים להקל, מסיבות שונות ומשונות, התקבל כמותר עד כי כל המערער בהיתר נתפס כשוטה.
עקרון זה הוא נכון והגיוני, אך עדיין שאלת המימד הוירטואלי נותרה בעינה. בשלמא, אם היה נהוג להתדיין בפומבי בעניינים העומדים ברומו של עולם, ניחא. אך מה ההבדל בין עולם האינטרנט לעולם האמיתי בחוץ?

בתודה
מאן_דהוא