"ענבי הגפן בענבי הגפן"- ביטוי של חתונה?

בשורות הבאות אעלה את הצעתי לפרשנות הביטוי השגור "ענבי הגפן בענפי הגפן דבר נאה ומתקבל"
אם תתקבל הצעתי, תהיה המסקנה כי אין שום קשר בין הביטוי הזה לשמחת הנישואין ויש להתחיל ולשבץ בו דווקא את דרשות ברית המילה.

"ענבי הגפן בענבי הגפן" - מי מאתנו לא שמע את הביטוי הזה מאות ואלפי פעמים.
היה זה בדרך כלל לקראת סופה של הדרשה, כאשר הדרשן סיים להסביר היטב את הקשר שבין החתן למשה רבינו (או דמות אחרת בפרשה) והוא מחליט להרחיב את היריעה לכיוון ההתאמה בין המשפחות.
מדובר אגב בתופעה מדהימה אשר ראויה להחקר (רעיון לתזה הבאה של אקדמאי).
תמיד, אבל תמיד נמצא כי תכונותיו של החתן דומות לתכונות הדמות המרכזית בפרשה.
במקרים מסויימים, כמו למשל בפרשת השבוע שלנו תכונותיו יהיו נגטיביות לדמות המרכזית בפרשה. הווה אומר: החתן שלנו הוא ההיפך הגמור מבלעם !

זו היתה סטיה קלה . נמשיך הלאה.

כאמור, בדרך כלל נצביע באמצעות המשפט הזה על כך שלא זו בלבד שהחתן והכלה מתאימים זה לזו וזו לזה בהתאמה מופלאה ונדירה, אלא שבדרך פלא, גם משפחותיהם המורחבות.
הנה, מצד אחד, הגביר היקר באדם שמעניק מכספו לזולת. מצד שני, ראש הישיבה שתמיד מוכן לקבל. איזו התאמה מופלאה.
ואולי: מצד אחד ר"מ בישיבת נעלי יהושע. מצד שני המשגיח של גרבי חזקייהו. התיתכן התאמה מופלאה מזו ?
(ברגעים מרוממים אלו לא מעלים אנו זוטות כאותו ויכוח אימתני מי ישא בהוצאות מכונת הבשר החלבית)

שוב סטינו. מה יהיה ?


תוקן על ידי - בעל_עגלה - 14/07/2003 22:39:42

יגעה התוכנה - ומצאתי.
מקום נוסף (היחיד שמצאתי) אשר מובאת בו מימרא זו בהרחבה הוא במדרש ילקוט שמעוני לפרשת יתרו. כך כתוב שם:

"אל המדבר אשר הוא חונה שם הרי הכתוב מתמיה עליו שהיה שרוי בתוך כבודו של עולם ובקש לצאת אל המדבר מקום תהו שאין בו כלום לכך נאמר אל המדבר . אני חתנך יתרו בא אליך הקב"ה בוחן לבות וכליות א"ל יתרו אתה באת להקביל פניו של אותו צדיק אל יהו בתי מדרשות בטלין מזרעך לעולם שנאמר איתן מושבך ושים בסלע קינך מכאן אמרו יתן אדם את בתו לת"ח ואפילו לוקחו בדמים ישא אדם בת ת"ח ואפילו נותן לו כל ממונו. נשא אדם בת ע"ה סוף שיהו בניו עמי הארץ נשא אדם בת ת"ח סוף שיהו בניו ת"ח משלו משל לענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל"
עכשיו השאלה קשה הרבה יותר: אם נאמר שהפשט הוא "זיווג מאותו הסוג" האם יתכן לומר ש"ענבי הגפן בענבי הגפן" של משה רבינו הוא יתרו .

(אמנם ניתן לתרץ בדוחק גדול ונורא שאף יתרו היה בגדר ת"ח לאחר שנתגייר ולאור פירושו של
המושג ת"ח בש"ס ואכמ"ל).

התשובה לכל התמיהות היא פשוטה ביותר:
אין שום קשר בין המימרא הזו ל"התאמה" בין בני זוג או בין בני משפחותיהם.

מימרא זו משמעה "הבטחה" כי זרעו של אדם, בניו ובני בניו (של הנושא בת ת"ח) ימשיכו את המסורת ויהיו כענבי הגפן בענבי הגפן.

אין הפשט הוא שענבי הגפן של צד הבעל הרי הם משתלבים בענבי הגפן של צד האשה, אלא שבניהם ובני בניהם של הזוג החביב המצוי בפנינו הרי הם יהיו בבחינת ענבי הגפן בענבי הגפן .
לפי"ז, אין המימרא בגדר "עובדה" אשר באה להסבירנו - ראו הרי אלו כענבי הגפן, אלא משמעותה הוא מעין "הבטחה" לעתיד.

אם תרצו: גשו למקרר, טלו אשכול ענבים בידכם, ותבינו היטב מדוע מסמלים הענבים את שלשלת הדורות, את אילן היוחסין.

על פי דברינו אלה מיושבות כל תמיהותנו .

המסקנה היא: שלא זו בלבד שאין כל טעם להשתמש בביטוי הזה בשמחות נישואין, אלא שיש בו אף שמץ עלבון. המשמעות האמיתית היא שראוי לו גם למי שלא זכה להכנס למועדון "תלמידי החכמים" לנסות להכנס לשם (באמצעות נשיאת בת ת"ח או השאת בתו לת"ח), ע"מ להבטיח את עתידו. משמעות האיחול הזה היא, באיזה שהוא מקום, כי אחד מהצדדים
"עם הארץ".

לצערי, הקשתי "ענבי הגפן" בפרויקט השו"ת ולא מצאתי שותפים רבים לדעתי, למרות שנראים לי הדברים פשוטים וברורים.


תוקן על ידי - בעל_עגלה - 14/07/2003 22:43:39

דבר נאה ומתקבל