מוישי נוסע לרבי

לא ברור לי איזה סוג של מקור אתה מחפש. ברור הרי שאתה יודע שעוד לפני החסידות נסעו תלמידים אל רבותיהם כדי ללמוד. לכאורה ההבדל המהותי איננו בעצם הנסיעה, אלא במטרתה: במקום לימוד סטנדרטי המטרה הופכת להיות עצם השהות במחיצת הרבי. אבל כבר מצאנו בחז"ל שתנא אחד אומר שזכה בכל מה שזכה רק בזכות שראה את רבי מאיר (?) מגבו.
ובכלל: מי קובע ממתי מנהג נחשב 'מוסמך' ולגיטימי וממתי זהו 'מנהג' ללא מקור? הרי בכל מנהג ברור שיש לו התחלה כלשהי בנקודת זמן וקודם לא היה נהוג, ובכל אופן אנחנו נוהגים בו כבוד.