|
|
| נשלח ב-14/8/2003 22:42 |
 |
| |
י"י
למה יש את מצות בוראנו? ע"כ כיון שזה הדבר הנכון, וא"כ זה מחוייבות, ואולי באמת כוונתך לומר שזו מחוייבות אך כלפינו זה גם הזדמנות, ולזה כבר כתבתי לך לעיל, שזה אמור להיות הזדמנות כיון שזה הדבר הנכון לעשות, והדבר הנכון לעשות הוא מה שצונו בוראנו, כיון שמה שצונו זהו הדבר הנכון,
אבל יכול להיות דבר אחר שכבר דנו בו רבות, האם מצד זה שהוא ברא אותנו, אנו נצטרך להכיר לו טובה ולקיים את כל מצוותיו, חוץ מהסיבה העיקרית שזה הדבר הנכון לעשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2003 15:26 |
|
| |
איני רואה את הכורח, וכבר לפני אלפי שנים דנו חכמי היוונים בשאלה אם הא-ל צווה על הטוב משום שהוא טוב, הוא שמא הוא טוב רק משום שהא-ל צווה עליו, ויש פנים לכאן ולכאן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2003 15:42 |
|
| |
יצחק
ברגע שאתה אומר שטוב הוא טוב משום שהא-ל צווה עליו, מה הוספת במילה טוב? על כרחך שמה שיהיה פירושה של המילה טוב, הוא חיצוני לציווי הא-ל עליו אתה אומר שהוא מהדברים הנקראים טוב. הרי ע"כ שיש סתירה בהצהרה הזאת עם כל הכבוד ליוונים ולשנים!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2003 15:48 |
|
| |
אכן, לפי גישה זו אין "טוב" כשהוא לעצמו, ואין הטוב אלא המצווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2003 15:52 |
|
| |
אז שיגידו "מצוה" ותו לא ולמה מבלבלים עם המלה טוב הנאמרת על כל ההנאות וכדומה?
חוץ מזה אם יורדים לעומק משמעות האלוקים, הרי חד הוא עם הטוב לא זה בגלל זה ולא זה בגלל זה, אבל תחום זה נדוש ביותר בפורום וגם את צנועים חכמה!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2003 17:39 |
|
| |
בתקל,
הבאת למעלה מהפנ"י "אע"ג דילפינן מקרא, בקשו חז"ל למצוא טעם ודבר חפץ ע"פ סברא, להוציא מלבן של צדוקין". לכאורה זה לא כד' תוס' ד"ה אבע"א בשבועות כ"ב: שהמקרא מגלה הסברא. אך המתעקשים יתרצו שלא תמיד כך.
מבחן 
|
|
|
|
|
