מתוך: כתר מלכות. (רשב"ג)

.


...
ואם לא אוחיל לרחמיך
מי יחוס עלי חוץ ממך?
לכן אם תקטלני - לך אייחל
ואם תבקש לעווני
אברח ממנו אליך
ואתכסה מחמתך, בצילך.

(בית ל"ח)

מואדיב: ועוד בית מתוך כתר מלכות / אבן גבירול

.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהַי, לָשׁוּב עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ
וּלַהֲשִׁיבֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ
וּלִתְחִנָּתִי תָּכִין לִבִּי, תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ
וְתִפְתַּח לִבִּי בְתוֹרָתֶךָ
וְתִטַּע בְּרַעְיוֹנַי יִרְאָתֶךָ,

וְתִגְזֹר עָלַי גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת
וּתְבַטֵּל מֵעָלַי גְּזֵרוֹת רעוֹת,

וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי נִסָּיוֹן
וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן,

וּמִכָּל פְּגָעִים רָעִים הַצִּילֵנִי
וְעַד יַעֲבֹר הַוּוֹת בְּצִלְךָ תַּסְתִּירֵנִי,

וֶהְיֵה עִם פִּי וְהֶגְיוֹנִי
וּשְׁמֹר דְּרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי.

וְזָכְרֵנִי בְּזִכְרוֹן עַמֶּךָ
וּבְבִנְיַן אוּלַמֶּךָ,

לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְחִירֶיךָ
וְזַכֵּנִי לְשַׁחֵר דְּבִירֶךָ הַשָּׁמֵם וְהֶחָרֵב, וְלִרְצוֹת אֲבָנָיו וְעַפְרוֹתָיו
וְרִגְבֵי חָרְבוֹתָיו
וְתִבְנֶה שׁוֹמֲמוֹתָיו.

בפרוייקט בן-יהודה הנוסח הוא "אברח ממך אליך". כך גם בכתר-מלכות במהדורת זיידמן (ירושלים תש"י):

ובהערות המהדיר-

מעניין לציין לדברי הקוראן (סורת התשובה, פסוק קיט בתרגום ריבלין):

וַתֵּצַר עֲלֵיהֶם נַפְשָׁם, וַיִּתְבּוֹנְנוּ כִּי אֵין מִפְלָט מֵאֱלֹהִים בִּלְתִּי אִם אֵלָיו.

ומסתמא כבר הצביעו על כך.

"לכן אם תקטלני - לך אייחל"

הסגנון אמנם מפעים אבל התוכן? הלא את הדבר חסר התוחלת הזה עשו המאמינים הנאיבים  בזמן השואה וכולנו יודעים מה היתה התוצאה.

האם המשך הפסוק לא משנה את כל המובן שמייחסים לחלק הראשון?