| נשלח ב-6/9/2003 22:31 |
 |
| |
בן סורר ופמיניזים
הלכת בן סורר אומרת נאמר:
אינו שומע בקולינו מכאן שהאב והאם
צריכים להיות שווים בקול ובמראה.
דבר שאינו יתכן במציאות
ולפיכך מציאות של בן סורר לא תיתכן.
אך מכאן שהתורה מלמדת שלמען היתפתחות
תקינה של הילד צריך להיות תפקידי אב ותפקידי אם.
אם וכאשר האב הוא בתפקיד אם והאם בתפקיד אב
לדרכי התורה היא לא רצויה.
שווין המינים הוא תהליך רצוי לענין זכויות
וחובות.
אך לענין המישפחה צריכים קולות שונים
קול האב ותפקידו קול האם ותפקידה
בשורות טובות
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2003 22:38 |
|
| |
בקול אביו ובקול אמו:
זה בגלל הרמת הקול. אם היו מדברים אליו בנחת,
אולי לא היה סורר ומורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 00:18 |
|
| |
דווקא פה רואים שדעת בעלי בבתים שונה מדעת תורה בנו של הסטייפלרר הגר"ח קנייבבסקי בספרו על התורה : כותב : "קול אביו וקול אמו" , דווקא בגלל שמדברים בשתי קולות יוצא בן סורר ומורה
ומישהו חשב למה נידון בסקילה? הלא נידון על שם סופו , שילסטם וירצח , ורוצח דינו בסייף , אה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 09:45 |
|
| |
ברקן
לא זכיתי להבין דבריך. האם הפירוש שציטטת מר' חיים קנייבסקי אינו בדיוק מה שנאמר כאן על החיוניות שבהתאמה במסרים של הבית?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 13:06 |
|
| |
חיי עולם הוא ספר די מכובד וכמו כן מחברו ונאלצתי להזכירך שהאומר דבר בשם אומרו ( ועוד בחיים ) מביא גאולה גדולה לעולם
ודרך אגב לא ענית לי על קושייתי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 13:10 |
|
| |
ברקן
אני מגלה שקשה לי מאד להבין את דבריך.
א. האם כוונתך שהפירוש מופיע ב"חיי עולם" של אביו של ר' חיים, הלא הוא רבי ישראל יעקב קנייבסקי זצ"ל, או שזה פירוש של הבן, ר' חיים עצמו?
ב. האם אתה מסכים שהדברים עולים בקנה אחד עם מה שנתפרסם לעיל? ואולי להפך, אתה סבור שנטלנו את הפירושים מן הספר הזה, או מדברי ר' חיים?
ג. לגבי השאלה מדוע בן סורר ומורה נסקל ואינו נידון בסייף, זו שאלה יפה, אך אין לי תשובה עליה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 16:11 |
|
| |
מיימוני,
הסקילה, בפרט לפי האמור במשנה [העלאה על הגג ודחיפה בתוספת אבן אחר הנופל] היא צורה אב-טיפוסית של לינץ הדוחה את הנסקל משיוכו החברתי לעם ישראל.
היא ההענשה לעובד עבו"ז ולמחלל שבת.
גם בן סורר הרי אינו נענש על שכבר הרג שעל זה מתאים מעשה הנקם של סייף [הניתן לרוצח ולהשבת מלחמה לעיר הנידחת]. התנהגותו השלילית העכשוית מציבה אותו כמיועד לכל מיני התנהגויות בלתי מוסריות היינו כסורר ומורה הזרוק מחוץ לחברה [בגרמנית ויידיש "אויסוורף"] ולכן מתאימה לו יותר הסקילה!
תוקן על ידי - ווטו1 - 07/09/2003 16:12:22
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 22:57 |
|
| |
נשאלתי בפרטי:
איך אתה רואה את השוני ב"קולות" של שני ההורים.
הידגשתי שאין לפרש "שוני" לענין חובות וזכויות
גם לא למעמד או כול צורת הסבר כאילו הבדלי המינים מכריחים דרגות שונות במעמד האדם.
אך מששת ימי בראשית נוצר הבדל בין המינים
גם ל"שיטתם" גברים ממאדים נשים מנוגה
כידוע ליודעי ספר.
הנסיון מלמד שמשפחות בהם לא היתה הגדרה ברורה
בתפקידי ההורים הילדים ניתבו עצמם לדרכים
לא רצויות.
אותו קול שהתורה מכוונת לו אומר:
א. מסרים אחידים
ב. שחלוקת התפקידים בבית תיהיה מוגדרת
הרבה מיקרים כאשר האמא תיפקדה כאב
ולא כפיי המסורה צצו בעיות
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 23:08 |
|
| |
נושא זה דובר כמדומה.
נהרג על שם סוופו, אין הכוונה שמקדימים העתיד, אלא הכוונה, שהרי הוא כענף חולה הגודל, שמן הראוי לסלקו לפני שיהא לעץ חולני וכו'. ז"א ההוקעה היא, הוקעת עצם הגידול המתועב הגודל בתוך מחנה ישראל. וכוונת אומרם על שם סופו, שההוקעה אינה על המעשים אלא על ה"דרך" השייך לכלל החיים, אך לא שזה על שם העתיד בלבד.
כל פרטי הדינים של קול ההורים שווה וכו' מוכח מכמה מקומות, שאלו הגבלות של חז"ל המבוסס על עיקרון סברתי. חז"ל הבינו שהקריטריונים אינם חלקים, כי קשה להבחין ולקבוע בודאות מיהו הקלוקל שדרכו בידו לרעה באופן חד משמעי, ולכן אותו מ"ד שיבר את האוזן בהגבלות שכביכול מעוגנים בתורה.
אגב, זו רק דעה אחת בגמ', דעת חכמים אינה שצריך כל התנאים הללו.
ראיתי זאת באיזה קונטרס עם ראיות, ואיני זוכר.
תוקן על ידי - יהוסף - 07/09/2003 23:15:12
|
|
|
|
|
