ב"ה נולדתי להורים בעלי תשובה, וממילא לא גזענים כמו דוסים מלידה, התחתנתי עם ספרדי והמנטליות קצת שונה- לא הרבה כי המשפחה שלי חמה ופתוחה, והגיוון רק מוסיף. החשיבה מתרחבת ורואים את המעלות והחסרונות של כל צד.
בנוגע לחרדיות: אכן יש בסיס לחששות של מנהלי המוסדות ממבנה המשפחה הספרדי. במשפחה אשכנזית יש נתק בין חילונים לדתיים, מי שיוצא בשאלה מתנתק ומשפחה של חוזרים בתשובה גם שמים גבולות ולא מבלים יותר מדי עם בני הדודים החילונים. במשפחה ספרדית כולם יחד- דתיים לאומים, ש"ס חב"ד וחילונים. יש הרבה מפגשים משפחתיים גדולים- אזכרות, שבתות חתן במלון וכו' כל המשפחה המורחבת מכל הסוגים. יש השפעה של בני הדודים אחד על השני ונושאי השיחה זה לעיתים תוכנית טלויזיה זו או אחרת, בילויי יום העצמאות וכדומה. יש לזה השפעה. ולדוגמא:
בן דוד של בעלי שלח את בתו לגן ליטאי בקרית ספר. הילדה חזרה על שיר חילוני שהסבתא היתה שרה לה- "יפיופה, בואי אלי.." והגננת שאלה את האימא מה זה השירים האלו שהילדה שרה. האמא נתנה בראש לסבתא... אני התפלאתי מה הקשר שלהם לגן ליטאי, אבל הם רוצים חינוך הכי חרדי שיש.
מצד שני, מה מפריע לליטאים בילדה בת ארבע ששרה שירים? כשאני הייתי בגן לא עשו סלקציה. יש גבול מאיזה גיל עושים סלקציה, גם על עניין רוחני.
לדעתי הצורך למזג בין העדות חייב ללכת עם חינוך והסברה בנושא, וכל עוד המחנכים גזענים בעצמם אין סיכוי לפתור את הבעיה, לא בהפרדה ולא במיזוג. אצלינו בחב"ד המזל היה שהרבי הורה לשלב ולא נתן לגזענים לעשות עניינים כאלו, אבל בפרשת עמנואל לא שמעתי "גדול" אשכנזי אחד שיאמר בקול צלול שהספרדים הם יהודים בדיוק כמונו וצריך להתחזק באהבת ישראל. רק צעקו שמתערבים להם בחינוך הגזעני
 |
|
|
