התחבטות,התפתלות,התפלשות...

‏זאת משום שהתהליך שהרגיל את בני-הזוג להתפייס במהירות ולחזור להתנהגות רגועה ושוטפת, מביא לכך שבן-הזוג שהתקשה בעבר לבקש סליחה, החל אט אט גם הוא להתנצל.

‏עידוד להתנצלות

‏בפרקים הקודמים שולבו עצות ורעיונות, כיצד לפעול כדי לעודד את הפוגע לבקש סליחה. היו אלה עצות של עידוד עקיף. אך עדיף יותר לעודד באופן ישיר את בן-הזוג להתנצל.

‏כאמור, הקשיים בבקשת הסליחה, נובעים גם מכך שכאשר אדם מתנצל הוא מציג את עצמו כאישיות 'קטנה' שנכשלה. כתוצאה מחשש זה, מעדיפים רבים לדחות את התנצלותם עוד ועוד, אף שהמתח השורר בבית הוא רב. לכן, בן-הזוג המעוניין לקדם את האוירה החיובית בבית ולגרום ששותפו לנישואין יתנצל בלא שייתקל בקשיים, יכול לעשות זאת בצורה הבאה: כאשר קורה שבן-הזוג עשה דבר שלילי בבית, דבר שאינו כה חמור, ולכן הוא הרשה לעצמו להתנצל, כדאי מאד להגיב ולומר: "התפעלתי מהאומץ שהיה לך להתנצל, הדבר מוכיח שהנך בעל אישיות מיוחדת וגדולה".

‏אמירה זו, או הדומה לה, הופכות את מבקש הסליחה מנכשל ומגומד, לבעל אישיות מיוחדת. כתוצאה מכך, גם כאשר אותו בן-זוג יפגע פעם אחרת בפגיעה חמורה, שההודאה בה, לכאורה, קשה מאד, ייקל עליו להודות בכשלונו.

‏יש אנשים שקשה להם לבקש סליחה מבן-זוגם, בעוד שמחבריהם לעבודה, או מקניינים שלהם, קל להם הדבר. יתירה מכך, הם חשים התעלות בעת שהם מבקשים סליחה. נראה להם שהאדם שבפניו התנצלו מעריך אותם מאד בעקבות בקשת הסליחה. מצב זה מוכיח שהקושי והקלות להתפייס, הינם יחסיים ותלויים באופן שבו הדבר נתפס בעיני זה שמבקשים ממנו סליחה.

‏יש לכך הסבר נוסף, על פי רוב, כאשר מבקשים סליחה מאדם שמחוץ לנישואין, הוא מגיב בלשון רכה "אין על מה לבקש", או "לא קרה כלום". המבקש יודע בתת-מודעותו, עוד לפני הבקשה, שזו תהיה התגובה של הנפגע לכשיבקשו ממנו סליחה. לעומת זאת כשאר מבקשים סליחה מבךהזוג, אין בתגובתו ביטוי ברור שאין על מה לבקש J ‏אדרבה, הוא משדר, אף אם לא תמיד במילים - "אכן, יש על מה לבקש סליחה". כתוצאה מתגובה מורגשת זו, יש הפחתה בהמרצה לבקש סליחה.

‏זאת משום שהתהליך שהרגיל את בני-הזוג להתפייס במהירות ולחזור להתנהגות רגועה ושוטפת, מביא לכך שבן-הזוג שהתקשה בעבר לבקש סליחה, החל אט אט גם הוא להתנצל.

‏עידוד להתנצלות

‏בפרקים הקודמים שולבו עצות ורעיונות, כיצד לפעול כדי לעודד את הפוגע לבקש סליחה. היו אלה עצות של עידוד עקיף. אך עדיף יותר לעודד באופן ישיר את בן-הזוג להתנצל.

‏כאמור, הקשיים בבקשת הסליחה, נובעים גם מכך שכאשר אדם מתנצל הוא מציג את עצמו כאישיות 'קטנה' שנכשלה. כתוצאה מחשש זה, מעדיפים רבים לדחות את התנצלותם עוד ועוד, אף שהמתח השורר בבית הוא רב. לכן, בן-הזוג המעוניין לקדם את האוירה החיובית בבית ולגרום ששותפו לנישואין יתנצל בלא שייתקל בקשיים, יכול לעשות זאת בצורה הבאה: כאשר קורה שבן-הזוג עשה דבר שלילי בבית, דבר שאינו כה חמור, ולכן הוא הרשה לעצמו להתנצל, כדאי מאד להגיב ולומר: "התפעלתי מהאומץ שהיה לך להתנצל, הדבר מוכיח שהנך בעל אישיות מיוחדת וגדולה".

‏אמירה זו, או הדומה לה, הופכות את מבקש הסליחה מנכשל ומגומד, לבעל אישיות מיוחדת. כתוצאה מכך, גם כאשר אותו בן-זוג יפגע פעם אחרת בפגיעה חמורה, שההודאה בה, לכאורה, קשה מאד, ייקל עליו להודות בכשלונו.

‏יש אנשים שקשה להם לבקש סליחה מבן-זוגם, בעוד שמחבריהם לעבודה, או מקניינים שלהם, קל להם הדבר. יתירה מכך, הם חשים התעלות בעת שהם מבקשים סליחה. נראה להם שהאדם שבפניו התנצלו מעריך אותם מאד בעקבות בקשת הסליחה. מצב זה מוכיח שהקושי והקלות להתפייס, הינם יחסיים ותלויים באופן שבו הדבר נתפס בעיני זה שמבקשים ממנו סליחה.

‏יש לכך הסבר נוסף, על פי רוב, כאשר מבקשים סליחה מאדם שמחוץ לנישואין, הוא מגיב בלשון רכה "אין על מה לבקש", או "לא קרה כלום". המבקש יודע בתת-מודעותו, עוד לפני הבקשה, שזו תהיה התגובה של הנפגע לכשיבקשו ממנו סליחה. לעומת זאת כשאר מבקשים סליחה מבךהזוג, אין בתגובתו ביטוי ברור שאין על מה לבקש J ‏אדרבה, הוא משדר, אף אם לא תמיד במילים - "אכן, יש על מה לבקש סליחה". כתוצאה מתגובה מורגשת זו, יש הפחתה בהמרצה לבקש סליחה.