עקדה במסעי הצלב

לוירטואז,

תשובה "טכנית" קצרה לשאלתך,

בשניהם יש נטילת נשמה, (מצב הביניים היחידי הוא הטריפה אך אין הוא נושאנו), אך עליך להבדיל בין רצח להתאבדות, איסור הרציחה הוא בעשרת הדברות אך לא מצאנו איסור (מפורש) על התאבדות עצמית.

בסיבות האיסור נאמרו טעמים שונים:

א. יש המרחיבים את הדברה "לא תרצח" כדי לכלול את לא *תתרצח*.

ב. יש הלומדים זאת מהפסוק "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש", (ראה דברי לעיל אודות שוחטי התינוקות),

ג. אין האדם בעלים על גופו, ואם אינו יכול להזיקו, כ"ש ל"השמידו".

וא"כ ייתכן, שאף במקום שבו מותר לאדם להתאבד אסור לאדם אחר, לעשות את אותו המעשה, הפותח פתח לשאלה נוספת, מה דינו של אדם המסייע למתאבד.

ולכן, אף אם נאמר שיש פעמים שמתאבד אינו נחשב למתאבד לדעת, כגון כאשר הוא סובל ייסורים נוראים", וידועים דברי הבשמים ראש (המיוחס להרא"ש, אך רבים טוענים שהוא זיוף), שהמתאבד מחמת עוני אין דינו כמתאבד לדעת, עדיין אין זה אומר שמותר לו להתאבד.

עניתי על שאלתך בקיצור, תוכל למצוא אריכות, באנציקלופדיה הלכתית רפואית ערך "אבוד עצמו לדעת", (חלק א מעמוד 7).

ברצוני להוסיף, שידוע המאמר "המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא", שאיש אינו יודע את מקורו, וייתכן שהוא משקל נגד שיטת הפילוסופים היוונים הדוגלת בהתאבדות כביטוי לחרות האדם. ואכ"מ.

מועדים לשמחה.