| נשלח ב-5/1/2004 16:44 |
 |
| |
הרמב"ם כתב שיש רשעים שהבחירה נשללת מהם, כגון פרעה. האם היטלר לא היה ראוי להיות אחד מהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 18:15 |
|
| |
תחש,
המשמעות של שלילת בחירת פרעה אליבא דהרמב"ם, היא שלא יכל לשנות את דרכיו ולשוב בתשובה, כלומר 'נגזר' עליו להמשיך ולעשות רע, כביכול, כך שההשוואה להיטלר ימ"ש אינה במקומה.
שחרית,
העלאת נושא כזה בפורום זה היא קריאה לעיסוק שכלי וקר. אין עיסוק כזה שולל פעולות במישורים אחרים. אדרבה, לעיתים דווקא היכולת לתת משמעות רציונאלית, עם או בלי מרכאות, לסבל האנושי, היא שעושה חסד עם הסובל.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 19:38 |
|
| |
תחש"ג,
האריכו על פירוש דברי הרמב"ם בנוגע לבחירת פרעה [במכתב מאליהו ועוד], אך הפירוש הפשוט הוא עצם התרחקות האדם מנקודת הבחירה שהיתה לו אינה מאפשרת לו לשוב לנקודה בה היה לולא היה חוטא, אא"כ השם מזמין לו נסיבות מיוחדות להארה שלא היה מזמינם לולא בחירת הרע.
זה כמו מי שנסע מירושלים לתל אביב והגיע ללוד, יקח לו יותר זמן להגיע חזרה לירושלים ממי שנמצא בקסטל. א"כ ה"ה להיטלר ולכל אחד, אלא שהתורה דיברה בפרעה.
איש"צ,
לגבי הדברים הרעים וודאי שגם הם מהווה ית', אלא שלגבי "שם" השם לא מייחסים אליו הרעות. כן לגבי הווה, מאמינים שבתמונה השלימה נחזה שהצור תמים פעלו. אך כפי מה שכבר אמר מדרש קהלת ג' [או ד'] רק משה יכל לדעת זאת בבירור!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 20:12 |
|
| |
וטוו ,
זה ידוע , אבל זה כבר שאלה אחרת , כפי שכתבתי למעלה .
שאלת הרע בעולם וכו' .
ולא "איך ה' עשה לנו כך וכך" ודייק שיש הבדל ...
איך שלא יהיה גם האדם (כיחיד או האנושות ככלל) אחראי להמצאותו של הרע בעולם , ולפני שהוא מאשים אחרים , רצוי שיבדוק מה חלקו בענין .
במקרים שהועלו כאן , מקומו של האדם , ובחירתו ברע , לא מצריכה הרבה התפלפלות , ומכאן שאלתי/תמיהתי .
ערב טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 20:27 |
|
| |
ווטו ואישציפור,
האם יש ויכוח של ממש ביניכם פה, או שמא רק אי הסכמה על טרמינולוגיה משותפת?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2004 23:39 |
|
| |
שחרית,
אכן! אבל בדברים העדינים הטרמינולוגיה חשובה לבל נחטא בדעתנו!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 11:50 |
|
| |
ממללא,
בשביל למנוע את פרעה מלעשות תשובה 'רשאי' רבונו של עולם לשלול ממנו את הבחירה, אולם מניעת רצח מליוני אנשים אינה עילה מספקת?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 12:36 |
|
| |
תחשגם, יש רגלים להבנת הפשט בדברי הרמב"ם (יעויין בספריהם של ליבוביץ' ושבייד על ההקדמה למסכת אבות, ואף רבינו וטו רמז לכך בהודעתו דלעיל), שאין המשמעות שנגזרה על פרעה היעדר הבחירה, אלא שכיוון שפרעה התמיד בחטאו, הגיע למצב שבו החטא השתלט עליו ונעקר ממנו כוח הרצון לשוב בתשובה (בבחינת שכר עבירה - עבירה).
חשבתי פעם שאולי וזהו הפשט בדברי חז"ל בעניין האומר אחטא ואשוב שאין מספקין בידו לעשות תשובה. שהרי לכאורה איך יתכן שהאומר אחטא ואשוב לגבי חטא 'פעוט' תשובתו לא תתקבל ואילו רוצח חד פעמי ששב בתשובה תשובתו מקובלת?
ונראה לי לפרש שאין הכוונה שתשובתו לא מתקבלת, אלא שאדם שמתרגל לחטוא ולשוב - מטבע הדברים לא ישוב לעולם באמת כיוון שישקע בחטאיו.
יוצא אם כן, שאין הכוונה שהקב"ה כביכול התערב ומנע ממנו הבחירה, אלא שהקב"ה ברא את המין האנושי בצורה כזו שכולנו שבויים בידי מעשינו, ומצווה גוררת מצווה ועבריה גוררת עבירה, ויש לנתק את עניין פרעה והרמב"ם משאלת הנס.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 12:39 |
|
| |
ממללא 
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 12:49 |
|
| |
ואגב, אין בדברי אלו בכדי לטעון שהרמב"ם שולל התערבות ניסית בעולם, כיוון שאיני בר הכי לקבוע מסמרות בכך, ולדעתי יש בדברי הרמב"ם פנים לכאן ולכאן.
לכן, איני שולל את עצם השאלה 'למה?' אלא כל דברי כוונו לשלילת הבחירה החופשית של פרעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 13:46 |
|
| |
תחש,
ראה הרמב"ם הלכות תשובה פ'ו הלכות- ג,ד,
|
|
|
|
|
