חרדים, עניים, וטוב להם

חרדים, עניים, וטוב להם/יונתן רוזנבלום

סקר שמצא כי חרדים מרוצים יותר מחייהם מאשר החילונים, ממחיש שבעולם החומרי מדובר בתחרות על נתח מהעוגה בעוד שעולם הרוח משוחרר מכבלי הקנאה באחר

על פי ממצאי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהתפרסם לאחרונה,
התברר שחרדים מרוצים יותר מחייהם מאשר עמיתיהם בציבור החילוני. כמעט
כל החרדים - %­95 - הגדירו את עצמם כמרוצים מחייהם, לעומת %­9580 מהציבור
החילוני.

לאור התכיפות בה נאמר לנו שהמגזר החרדי הוא השני בעוניו בישראל (לאחר
המגזר הערבי), וזעקות הכאב העולות מקרב החרדים לנוכח הקיצוצים בקצבאות
הילדים, מפתיע עוד יותר לגלות שחרדים נוטים יותר לסווג את עצמם כמרוצים
ממצבם הכלכלי - %­8066 לעומת %­6656.

ישנן סיבות טובות להאמין שהמשיבים, הן החילונים והן החרדים, העדיפו להציג
את מצבם הכלכלי טוב יותר מכפי שהוא: חילונים כדי לא להיתפש כ''לוזרים'',
וחרדים בשם הערך הדתי של ''שמח בחלקו''.
הדבר גם מסביר מדוע בני שתי
הקבוצות רואים את שכניהם כמרוצים פחות מחייהם מאשר הם את עצמם. רק
%­56.

ישנן59 מהחילונים ו-%­5970 מהחרדים חשו שהסובבים אותם מרוצים מחייהם.

מכל מקום, התוצאות ההשוואתיות מזכירות לנו שעוני הוא במידה רבה תוצר
חברתי. אנשים מגדירים את עצמם כעניים ביחס לאחרים. אדם אינו חש כה עני
כאשר כל הסביבה באותה סירה. הפער האדיר בין עשירים לעניים, המאפיין את
החברה הישראלית כיום, אינו קיים בציבור החרדי הישראלי. יתרה מזאת, החרדים
מבודדים במידה ניכרת מהתקשורת, וכך אינם סובלים כל כך מתמונות חוזרות
ונשנות, המזכירות להם עד כמה רמת חייהם נמוכה מזו של המשפחות הנשקפות
מהמרקע.

עושר אינו מקנה מעמד רב בעולם החרדי הישראלי. ממילא, באופן יחסי, קיימת
תחרות כלכלית מועטה בלבד, ובזבוז בולט זוכה דרך קבע לתהודה שלילית.
מסופר על יהודי עשיר מאמריקה, שנכנס לדירתו של אחד מתלמידי החכמים
הנערצים ביותר בבני-ברק, וגילה שהוא נאלץ ללמוד כשהוא מוקף במיטות ילדיו
הישנים. בו במקום, הנדיב הציע לרכוש ללמדן דירה גדולה יותר. כשהלה לא
גילה כל התעניינות, הפציר הנדבן באמו, מתוך הנחה שרווחתו של בנה ודאי
קרובה ללבה. אולם האם, לא רק שסירבה להצעה, אלא אף כינתה את התורם
''אכזר''. ''מאות תלמידי חכמים צעירים חיים כיום באושר בדירות דחוסות'', אמרה
לנדיב המופתע, ''כיוון שהם יודעים שר' חיים אינו חי טוב יותר מהם. טול זאת
מהם, והם ייוותרו מלאי דאגות בגלל גודל דירתם''.

אחד מגדולי הרוח היהודיים המודרניים, הרב אליהו אליעזר דסלר, ראה את המסר
המרכזי של חג הסוכות הקרב כשלילת העולם החומרי,בכך שמחליפים את
הביטחון היחסי בבית בסוכה תחת כיפת השמיים.

גלות בזעיר-אנפין זו היא המזור לשנאת החינם שהובילה לגלותנו המקורית.
שנאת חינם נובעת, במידה מסוימת, מתפיסת אחרים כמתחרים על נתח מעוגה
מוגבלת של טוב חומרי. עולם הרוח, לעומת זאת, אינו מוגבל, וצמיחתו הרוחנית
של האחד אינה באה על חשבונו של האחר. אם כן, ככל שמתמקדים בהתפתחות
רוחנית, כך משתחררים מכבלי הקנאה והצורך בכבוד הנובעים מתחרות עם
האחר.

http://images.maariv.co.il/channels/0/ART/553/079.html

אם תוצאות הסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אמינות, מדובר במסר
שהעולם החרדי השכיל להפנים.

אם הכל כל כך טוב אז למה כל כך רע

יום אחד הגיע לספר כומר להסתפר תספורת
שמחירה זהוב , סיפר הספר , והציא הכומר זהוב
לשלם , אמר הספר לא צריך

למחרת השכים ומצא באמתחתו 100 זהובים


ויהי היום הגיע כנ"ל שייך להסתפר , הגיע העת לשלם , וימנעו הספר מלשלם, באומר ,מה אתה שייך חשוב , זכות היא לי לספר אותך

וישכם בבוקר ומצא תחת דלפקו 100 זהובים

ויהי ערב וכו' הגיע רב ליהודי להסתפר תספורת ששוויה זהוב, סיפר הספר , והכניס הרב את ידו לכיסו להוציא מטבע ויימנעו הספר מלשלם

למחרת רואה הספר 100 רבנים עומדים בתור להסתפר

...

"חשבונות רבים" ו/או "פליטת פולמוס" של מאיר ויסברגר.