חדשות או מיהו יהודי

אביעם,

ראשית – אם תלך לראש האשכול תראה שבדיוק משם יצא הדיון הזה, כלומר מי ואיך רשאים ומוסמכים לקבוע מיהו יהודי.

שנית – אין כמעט מדינות, לבטח אין מדינות מערביות, שנהוג בהם רישום הדת במסמכים מזהים. זוהי עובדה. לא יעלה על הדעת, בארץ בה אני גרה, למשל, ושבה – אגב – המדינה היא הדת וראש המדינה היא ראש הכנסיה, לקחת את הדת במכלול השיקולים למתן או אי מתן אזרחות, להענקת או אי הענקת שירותים מסויימים, או זכויות מסויימות. וכך ראוי. ובכל זאת אנשים נולדים כאן, הולכים לבתי ספר, מתחתנים, יולדים ילדים, מתים ונקברים, תאמין לי. במדינת ישראל זה, כמובן, אחרת, אך זה לא הופך את זה ללגיטימי, יש יטענו שנהפוך הוא.

שלישית – אין זה נכון שהרישום בתעודת הזהות מקנה אוטומטית זכות לשירותים מסויימים, ואם תעצור לחשוב תראה שגם את זה אתה יודע. יש רשימות מקבילות ברבנות, ולפי רשימות אלה, ולא הרישום בתעודת זהות, יפול ויקום דבר בכל הקשור לנישואין (ע"ע רשימות פסולי חיתון), קבורה ועוד, בעצם בכל הנוגע למעמד האישי. אז הרישום של המדינה נועד להשיג מטרות אחרות. תחשוב על זה.

ואחרון – הקביעה שלך לפיה עד היום היה קונצנזוס בנושא מיהו יהודי היא פשוט מוטעית. רובה המכריע של יהדות העולם אינו אורתודוכסי, זהו עניין שבעובדה, רובם משתייכים לקהילות שבספקטרום בין הקונסרבטיבי לפרוגרסיבי, וגיורם אינו מוכר על ידי מדינת ישראל.

שבת שלום וחג שמח.

יש קונצנזוס והסכמה מקיר לקיר (ואפילו מאשכול הקיר) שגיור אורטודוקסי הלכתי מקובל על ידי כל הזרמים...

חבצלת

א) אני חושב שיש כאן אי הבנה. חוק השבות הוא לא חוק ההתאזרחות הישראלי. למיטב ידיעתי, בישראל קיים חוק התאזרחות, לא "גזעני", המאפשר לאנשים מכל הדתות להתאזרח במדינה אם הם עומדים בתנאים מסויימים. זה חוק המקביל לזה הקיים בשאר מדינות העולם.

חוק השבות אומר שכל יהודי הוא *כבר היום* אזרח של ישראל. זה מקביל לחוק של "תושב חוזר". למשל, כמו שאזרח אמריקני לא מאבד את אזרחותו האמריקנית גם אם לא חי כמה שנים בארה"ב, כך כל יהודי יש לו אזרחות ישראלית אפילו אם לא חי כלל בישראל. כלומר, שאת ויהודי מרחוק ושאר יהודי העולם הם כיום אזרחי ישראל. גם אם את, בדרך משל, אולי לא מעוניינת בזכות הזאת, היא עדיין שמורה לך.

ב) יש הבדל בין מדינה יהודית למדינת העם היהודי.

ישראל אינה מדינה יהודית, אלא היא מדינה אזרחית. היא אינה יהודית משום שהיא אינה דורשת מכל אזרחיה להיות יהודיים (ובוודאי לא לשמור מצוות), וחוקיה הם אזרחיים ולא חוק ההלכה. ישראל היא מדינה אזרחית משום שהיא מאפשרת לבני כל הדתות לחיות בה וספר החוקים שלהם מעניק להם שוויון בפני החוק. גם מותר להם להתחתן ולהתגרש וכו' על פי חוקי העדה והדת שלהם. לכן מדינת ישראל אינה מדינה גזענית. לעומת זאת, ישראל היא בהחלט מדינת העם היהודי כפי שצרפת היא מדינת העם הצרפתי.

לדעתי, אין שום בעיה עקרונית או סתירה למהות המדינה אם יתאפשרו כאן נישואין אזרחיים ושאר השרותים האזרחיים כמו בשאר מדינות המערב. לדעתי זה יפגע ביהדות כאן ובעולם, בגלל שזה יגרום להתרחקות מהיהדות ולהתבוללות, אבל זה לא בהכרח יפגע במדינת ישראל.

ג) אני מודע לכך שיש בעיות ברישום היהודי במדינה, אבל עד כמה שאני יודע, אי ההתאמה בין רישומי משרד הפנים ולרשימות הרבנות מגיעה לכמה מאות ספורות בלבד. כל עוד מדובר במספרים קטנים, אפשר לתת פתרונות פרטניים ולי אישית חבל גם על זה.

אבל זה לא סותר את נכונות הרישום כיהודי של משרד הפנים, בגלל שאחוז המתגיירים בין היהודים הוא זעום. זה אומר שאין כיום כל ויכוח בין יהודים בעולם על מיהו יהודי מלידה. כלומר שיש רק את בעיית הגיור, וצודק צמחיוסיפון שכולם מכירים בגיור האורתודוכסי. לכן לדעתי השאלה היום היא לא מה לעשות עם הגיורים הלא אורתודוכסיים שהם ממילא מיעוט שבמיעוט ולכן אפשר כנראה לפתור אותם פרטנית (כמו מקרה הממזרים). אלא היא איך מתייחסים למאות האלפים העולים שהם לא יהודים על פי דתם, אבל יתכן שהם גם אינם בעלי דת אחרת והם קרובים יותר ליהדות מלדתות אחרות.