|
|
| נשלח ב-22/9/2013 21:42 |
 |
| |
למה צריך לנבוע מהסוכה?
אלא שדין מצטער פירושו שהשהות בסוכה גורמת לו צער. אם כן,האם אתה חש את צער המקיפים רק בתוך הסוכה ולא מחוצה לה? ואם הסכך מזכיר לך זאת וגורם לך להתקפי צער לא נשלטים, אם כן איך אתה יכול לשהות בסוכה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 22:44 |
|
| |
רק בצער הבאה מחמת הסוכה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 23:07 |
|
| |
ואם סוכה נפלה לך על הראש ביום הראשון, אתה פטור מסוכה עד שיעבור הכאב?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 23:11 |
|
| |
זה קרה לך?
תחשוב שוב צדיק
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 23:28 |
|
| |
אתה טוען שפטור מצטער קיים בכל מקרה שבו הסוכה היא הגורמת את הצער, לכן אם אני מצטער שאיני חש את קדושת הסוכה אני פטור גם אם בבית אחוש באותו צער.
אני טוען שפטור מצטער קיים רק אם הצער נגרם מהישיבה בסוכה. אם כן צער מקיפים לא יכול לפטור אותי כיון שאינו נגרם מהישיבה בסוכה ואינו פוסק כאשר אעזוב את הסוכה.
כנגד דעתך אני מקשה את הקושיה דלעיל.
לילה טוב, אני הולך לישון בסוכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 23:40 |
|
| |
מבלי להכנס לכבילות הטיעונים ברור שהצער שיגרם לאי הרגשת המקיפים עיקרו בסוכה ולא מחוצה לה,
חלומות פז
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2013 16:28 |
|
| |
מקיפים יש עוד מצוות עשה שמקיימים אותה מקיפים שמקיפה אותך מכל הצדדים. ואתה מקיים אותה עם הרגליים והמגפיים עם התחתונים והגופיה, (שאלה- מה המצווה השניה?)
בסוכות תשבו כתוב- תשבו אין פרושו. ישיבה על כסא, וישב יעקב בארץ מגורי אביו. לא שהיוא ישב על כסא וכד'.
חזל דרשו בצדק תשבו כעין תדורו, מגורים ממש,עם כל המשתמע ממגורים.
עמדתי בעבר על הסיבה למה נאלץ הרבי להמשיך באיסור שינה בסוכה, איסור שנמסר בזמנו לחסידים שוטים- אבל הרבי כנראה לא הבין בחכמתו כי החסידים השוטים כבר לא שוטים והמציאות של סיבת האיסור -כבר מזמן לא קיימת, אז המציא איזו סיבה מנוגדת להלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2013 18:38 |
|
| |
מצטערים בקיום מצוות סוכה.. כי לא מרגישים בקיומם של המקיפים שאמורים להדיר שינה. הזוי מה&*%$#@
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2014 20:42 |
|
| |
טעם חדש לפטור שינה מסוכה
תשבו כעין תדורו כלומר דבר שהוא עיקר הדירה חייב בסוכה וזה האכילה כדתנן.
אבל שאר דברים גם כן צריכים סוכה כמ"ש בברייתא אוכן מטייל ומשנן ויישן וכו' בסוכה אבל אין חיובם מוגדר כל כך
הוחלט ששינה היא כמו אכילה למרות שלא כתוב במשנה ולכאורה תלוי בנידון הכללי אם מקום פיתא עיקר או מקום לינה עיקר לגבי עירוב ועוד
וכן לגבי סוכה מצאנו התייחסות לנושא אם שיעור סוכה היא שבעה טפחים שהוא מינימום לישיבה כדי לאכול או ארבע אמות שהוא שיעור מקום שינה (ופסק רבי יוחנן כמ"ד ארבע אמות אף שהוא עצמו ס"ל בעלמא הלכה כסתם משנה).
וכן בזה תלו הפוסקים את הנידון אם סוכה הראויה לאכילה ולא לשינה כשרה לסוכה או לא (כגון במקום קור או שיש חיות רעות וכדו')
וככל הידוע בשני אלו נקטו שאכילה עיקר (כמובן אין זה מחייב להשליך לגבי כל התורה אבל לפחות לגב הלכות סוכה).
בגמ' מבואר (סוכה כו.) שאין ישנים עראי חוץ לסוכה ולדעה אחת אפילו שנת עראי היא כאכילת קבע (ולא רק שמא ימשך)* וכן כשאמרו (בגמ' בכמה מקומות) שסוכה שבעת ימים ואפילו לילות לכאורה אמרו בזה ששינה חייבת בסוכה אבל זה דברי אמוראים ואולי הכל במחלוקת הנ"ל.
* תוקן עפ"י ירוחם, תש"ח
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 05/10/2014 21:26:32
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2014 21:11 |
|
| |
ט"ז אורח חיים סימן תרלט
אל ר"י מר"ת אם צריך לברך על השינה בסוכה דיותר חמירא שינה מאכילה דמותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה ושינת עראי אסור חוץ לסוכ'
|
|
|
|
|
