| נשלח ב-17/10/2003 01:21 |
 |
| |
ספק
ספק
היום לא הייתי בטוח אם אמרתי יעלה ויבוא או לא. הייתי כמעט בטוח שכן, אבל לא בטוח לגמרי. שאלתי את אבא שלי והוא אמר לי: אם יש לך ספק – אתה צריך להתפלל שוב שמונה עשרה. אז אמרתי לו: אני לא בטוח במאה אחוז, אבל אני כמעט בטוח שאמרתי. אבל הוא אמר: זה לא משנה, אם יש ספק, מתפללים שוב. הוא גם אמר, שככה זה גם בעוד מקומות בתפילה שיש בהם שינוי, אבל לא בכל מקום.
אז עכשיו אני שואל: מה, אין בהלכה דבר כזה שנקרא דרגות של ספק? אם אני בטוח ב-99 אחוז שאמרתי יעלה ויבוא, ומישהו אחר בטוח ב-99 אחוז שהוא לא אמר יעלה ויבוא, אז שנינו אותו דבר?
שאלתי את אבא שלי, והוא נתן לי כמה תשובות, אבל אני לא כותב אותן, כי קודם אני רוצה לראות מה אתם תענו.
הי-הי-הי,
קוף מצוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2003 03:34 |
|
| |
קוף
נגעת באחת השאלות היסודיות והחשובות בהלכה, ואין לי למעשה תשובה מספקת עליה.
מהו ספק? האם זוהי ההרגשה הפסיכולוגית של חוסר ודאות, שתוקפת אותנו לפעמים? או שזה העדר הידיעה הברור?
מסתבר שלא כל הסתפקות יש לה חשיבות של ספק.
אבחנות אלו קיימות בכל תחומי ההלכה. בנידון המסויים שהעלית, וכפי שתארת אותו, מסתבר שאין צורך לחזור על התפילה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2003 11:04 |
|
| |
מיימוני,
אין כל סיבה לומר שדווקא חוסר הוודאות המוחלט הוא ייחשב לספק.
הלוא הגדרתו של ספק, על כל פנים בפי האחרונים, הינה דווקא בכה"ג שישנם שני צדדים המשפיעים על החלטתינו, כגון במקרה דנן במסופק אם אמר יעלה ויבוא או שלא אמר. במקרה שאין לו כלל ידיעה אם אמר או לא אמר, הרי לא נוצר כלל ספק, כי אין כל צד לומר שאמר. בפרט אם נלך אחר שיגרא דלישנא, אך אף בלא סברא חיצונה זו, הלוא כל עוד שאינו מרגיש בלבו צד שאמר, אין כל סיבה לבוא ולטעון שמא אמר.
ויצירת הספק, היא אך במקרה שישנם שני טיעונים הגורמים ליצירת שני צדדים וממילא ליצירת ספק, דהיינו הוא חושב שהוא אמר, אך אינו בטוח.
בכהאי גוונא, נראה לי שאין משמעות לחלוקות בין 70% אמר ל90% אמר. מפני שאי אפשר לדרג את הוודאות או את חוסר הוודאות באחוזים.
וודאות באחוזים אם תצוייר היא בכגון דא: "התחלתי באמירת רצה ה' אלוקינו, ואז זכרתי עודני כי בסוף הפיסקא אני צריך לומר יעלה ויבוא, אך אינני זוכר מה היה בסוף. האם אמרתי או שלא. דוגמא כזו אולי היית, קוף מצוי, מכנה 70%.
לעומת הדוגמא הבאה: "אני זוכר את ההרגשה שלי ב'ותחזינה' הרגשתי שהשלמתי את החובה של אמירת 'יעלה ויבוא', אך אינני זוכר במפורש שאכן אמרתי. זו אולי בעיניך 99%. אך במחשבה עמוקה יותר, אין כל הבדל ביניהם, כל עוד שמדובר בחוסר בוודאות המוחלטת, הרי לא ייתכן לומר אני ודאי ב70%, או ב90%, בדיוק כשם שלא שייך לומר על אמת שהיא אמת ב50%.
סוף פסוק, שספק הינו כל מתי שאין לנו הידיעה הוודאית. בשעה שאין לנו כל ידעה, אזי אין מקום כלל להסתפק, כי אין מה שיגרום לספק. וכשהוודאות היא אף ב99% אין שמה וודאות, כי עדיין ישנו האחוז הנותר.
כך לדעתי.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2003 14:49 |
|
| |
יש התייחסות מה בהלכה ל'דרגות' הספק בהתייחס למונח ספק וספיק ספיקא.
כידוע ספק דאורייתא לחומרא אך לא ספיק ספיקא. מובן שאלו מונחים פורמאליים ולכן גם לוקים במלאכותיות.
אין בהלכה ככל הידוע לי, התייחסות לרמת הודאות של המסתפק, למעשה גם במדעי הסטטיסטיקה והסתברות שנןועדו לטפל במצבי אי-ודאות, לא ניתן לכמת 'אי ידע' אבל ניתן כמת רמות שונות של אי ודאות על סמך נתוני הבעייה. כאשר יש לי מטבע שבצד אחד שלה רשום הספרה 1, רמת 'אי הודאות' שבהטלת המטבע אקבל 1, שונה מאשר בהטלת קוביה שרק על אחת מצלעותיה רשומה הספרה 1. כלומר מספר האפשרויות מהווה נתון שעל פיו ניתן לכמת את רמת ההסתברות.
יש קשר הדוק בין התפלגות להסתברות וההתפלגות מהווה בסיס לחישוב ההסתברות וכך גם להיפך יש לשער התפלגות על פי הסתברות.
כפי שודאי ידוע לכולנו ניתן לכמת את רמת אי הודאות השונה ולייחס להם רמות שונות של הסתברות.
בהלכה יש התייחסות מינימלית לעקרונות ההסתברותיים בהתייחס לספק במקום 'רוב' (הרוב פותר את הספק כלומר: ההתפלגות הסטיסטית הופכת להסתברות) או במושג 'חזקה' המבוסס גם על הרוב: בהקשר הזה של שכחה משתמשים גם ב'חזקה' במקום שבו אין ודאות אם אמר או לא אמר את השינויים במטבע הברכות.
אי השימוש בהלכה בעקרונות הסתברותיים עקביים בולט במיוחד בסוגיית 'רוב וקבוע' אך אולי זה נושא לאשכול נפרד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2003 14:50 |
|
| |
שני פנים לספק/הרהורים
אולי? ספק שנטייתו לחיוב,כמו: יעקב שאולי ימשנו אביו, ויזכה לברכות מכוח היותו יעקב, ולא כמי שהתחפש לעשיו.
ופן שנטייתו לשלילה כמו: "פן יפתה לבבכם"
איקה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2003 18:13 |
|
| |
שבוע טוב
בואנה קוף, אתה חייב פה תשובות של אבאש'ך, אתה כבר רץ לפתוח עוד אשכול.
תוקן על ידי - איקה - 18/10/2003 18:52:05
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2003 21:46 |
|
| |
תודה לכל אלה שכתבו לי עד עכשיו, ואני אשמח אם יכתבו עוד. גם אם לא את הכל הבנתי עד הסוף – הבנתי הרבה, וזה מאוד מעניין.
איקה,
לא רק שפתחתי אשכול חדש, אלא גם פתחתי פורום חדש, וגם אני עומד להשתתף בפורום החדש שפתח חברי, "ראש טוב". אבל אני לא עוזב את הפורום הזה.
אז באמת אני אכתוב מה אמר אבא שלי.
אבא שלי אמר, שהנושא של ספקות הוא נושא מאוד גדול ומאוד מעניין בהלכה, והיו שני רבנים גדולים שכתבו ספרים מאוד חשובים, עם כמה פרקים על ספקות. אבל מה שקובע זה השולחן ערוך. הוא אמר, שיש כזה דבר "ספק ספיקא" ("ספק של ספק" - מה שכתב מוישה גרויס), אבל בדרך כלל הכוונה היא ל"ספק על גבי ספק". מה פירוש? אם יש משהו שהוא ספק מלאכה בשבת, ויש מישהו שהוא ספק יהודי – אז מותר לו לעשות את זה, אם הוא מאוד צריך, כי זה "ספק על גבי ספק". ויש עוד דוגמאות (לא זוכר, הן היו קצת מסובכות). אבל זה לא קשור לכמה אחוזים אתה בטוח. אחר כך הוא אמר שבעצם זה אולי כן קשור, ויש גם "ספק ספיקא" מהסוג הזה, אבל בכל אופן מבחינת ההלכה מה שקובע זה השולחן ערוך, ובשולחן ערוך לא כתוב שאם יש ספק אם אמרת יעלה ויבוא או לא אמרת – אז תגיד שוב של כל השמונה עשרה, ולא משנה איזה דרגה של ספק יש לך.
אז שאלתי אותו: איך זה? למה ככה כתב השולחן ערוך? אז הוא אמר שהוא לא יודע, אבל הוא חושב שהסיבה היא כזאת: אם בן אדם אמר יעלה ויבוא, הוא צריך לחשוב על זה בצורה ברורה, כי הרי זה שינוי מהתפילה הרגילה שלו. אם הוא חושב על זה בצורה ברורה – הוא גם זוכר את זה בצורה ברורה. אז אם הוא לא זוכר את זה בצורה ברורה – סימן שהוא לא אמר את זה, ורק היצר הרע הקטן והשובב שלו, שמתעצל להתפלל שוב, אומר לו שזה 99 אחוז בטוח שהוא כן אמר.
אז שאלתי: רגע, אבל עד לפני שתי דקות היצר הרע הקטן והשובב שלי בכלל לא ידע שצריכים לחזור אם שוכחים. אז הוא אמר: אבל היצר הרע הקטן והשובב שלך לא אוהב להודות שטעית.
אחר כך הוא חשב על זה עוד קצת ואמר, שיש עוד תשובה. הוא אמר שההלכה אוהבת שיש כללים ברורים, ואי אפשר להגיד לבן אדם אתה תחליט אם יש לך ספק של 70 אחוז או 80 אחוז, כי איך אדם יכול לקבוע כזה דבר. (גם את זה כתב מוישה גרויס, אם הבנתי נכון). זה נקרא "נתת דבריך לשיעורין". אז קבעו שכל ספק זה אותו דבר.
בקיצור, מוישה גרויס, אם הבנתי נכון, כתבת דברים די דומים למה שאמר אבא שלי.
דרך אגב, סיפרתי לאבא שלי על התגובות בפורום, והוא גם קרא, ונראה לי שהוא די נהנה.
שבוע טוב לכולם,
הי-הי-הי,
קוף מצוי.
|
|
|
|
|
|
,
