|
|
| נשלח ב-1/11/2003 22:07 |
 |
| |
אריק,
הסיפורים על שכנות טובה ועל רעות אמיתית בין יהודים ומוסלמים אינם אגדות.
זכורני את סיפוריו של סבי הספרדי, על הקשרים הטובים של המשפחות היהודיות והמוסלמיות שחיו ברובע.
אמרת שהיהודים היו צריכים לשלם מס ושלפעמים היו צרות. זה נכון.
אבל האם אפשר להשוות ולו בנימה קלה את מצב היהודים תחת שלטון האיסלאם לאחיהם תחת שלטון הנצרות?
פריצת הלאומיות לזירה (זו שלנו ובעקבותיה זו שלהם) היא שקלקלה את השורה.
===
ולגבי הודעתך הראשונה, יש להילחם בבני העוולה, אבל חלילה מדברי הרוע של לנפץ עולליהם אל הסלע. הם לא חטאו. הרטוריקה האיומה הזו מכשירה את הלבבות למעשי זוועות שאינם עולים בקנה אחד עם הליכה בנתיבות אמונה.
תוקן על ידי - שחרית - 01/11/2003 22:28:46
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 08:21 |
|
| |
איקה ושחרית,
אני לא חולק על כך שקיימות עדויות לשני הכיוונים, אולם האם צריך להסיק מכאן שעלינו להשאר כבני חסות תחת שלטון איסלאמי ולא לנסות להקים מדינה משלנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2003 08:28 |
|
| |
אריק,
להקים מדינה משלנו, פירושו לקבוע גבולות למדינה שלנו, אין לנו גבול שעליו אנו מגינים, המצב הקיים יוביל למדינה דו לאומית!
אני בעד לחשוב מה אנו רוצים, ולא מה המתאבדים מתכננים עבורנו, נסיגה חד צדדית עם קביעת גבולות ברורים זה מה שאנחנו צריכים לעשות כדי לשמור על מדינה עצמאית משלנו- אנו היהודים!
תוקן על ידי - איקה - 02/11/2003 8:33:38
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2003 10:53 |
|
| |
נישטאיך היקר
שלום רב.
הנני בא בבושת פנים להודות כי לא הצלחתי להבין בדבריך העמוקים בגלל קוצר הבנתי ושכלי הדל אשר לא ניסה די הצורך בשקלא וטריה של חוכמה עמוקה וזכה כשלך.
יואיל נא כבודו להיות ה-"מישהוא" שיסביר לי את עומק הדברים.
הנה כבוד תורתו הביא האריכות רבה את רעיון כי לא כל מי שהובל להריגה שלא ברצונו הוא קדוש אוטומטית. אין ברצוני להיכנס לויכוח הזה , לשיטתי בכל הדורות ומאורעות הנ"ל היו אנשים שהקריבו עצמם לדעת. הן להצלת הכלל הן במחשבת לכתחילה . ולצורך העניין התכוונתי עליהם בכל אופן רעיון זה הובן היטב.
אולם לגבי פאפוס ולוליאנוס לא הצלחתי לרדת למסקנת הדברים :
אציין, שצירוף השמות לולינוס ופפוס, כקשור במסירות נפש, מצאנו בסיפור אחר. "כגון לולינוס ופפוס אחיו שנתנו להן מים בכלי זכוכית צבועה ולא קיבלו מהן", (ירושלמי, שביעית פרק ד ה"ב), צירוף אחר מצאנו בנסיון בניית בית המקדש, לאחר נפילת ביתר "בימי רבי יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש, הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם, (בראשית רבה פרשה סד, י). מצאנו אותם כפפוס בן יהודה, ורבי פפוס, ר' לוליאנוס בר טברוס.
כיצד כל העניין הזה מסביר לי היכן מתבטאת מסירות נפש בציבור החרדי כיום.
ולמימוני היקר
כבר הסברתי שכל דוגמאות החז"ל במושג מסירות נפש הן של קום עשה בדברים שמעבר לחיוב של כל יהודי כמו רבן גמליאל ומתון מתון ארבע מאוד זוז שויא . קשה לקבל את דבריך שהיום כל קיום מצוות נקרא מסירות נפש הרי הדבר לא נמצא לא בחז"ל ולא בראשונים ואחרונים.
ולו יהי כדבריך וכי במניעה מלהסתכל ברחוב נמנע את המתאבד התורן מלהתפוצץ בחצרנו או אם לא נכעס עליו הוא ירוץ מיד להתגייר ולשוב בתשובה. הרשה לי להסתפק בכך.
תוקן על ידי - yehudi - 03/11/2003 10:57:14
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2003 02:29 |
|
| |
תודה על דבריך.
מתי יבוא פסוק זה לידי ואקיימנו, כפשוטו, היה מדרגתו של רבי עקיבא.
לצערינו, מסירות נפש בתפקיד ומעבר לו, קיימת כיום מדי יום ביומו אצל רבים, השאלה היכן היא אצל החרדים, היא יותר בעייתית, החרדים החליטו לזכות את החילוניים במצוה שאין כמוה, מסירות נפש כפשוט, אם לכך כוונתך. אני אתך.
|
|
|
|
|
