|
|
| נשלח ב-28/3/2010 13:14 |
 |
| |
שרפ,
פיספסת את הניואנסים -, אם אינה רוצה לצפות לעתיד של מי שנחשבת לאשה מורדת וכל המשתמע מההשלכות של המעמד הזה) - ויספיקו כמה מכות מה טוב, אם לא יוסיף להכותה עד שתיכנע - הבחירה שהיא צריכה לעשות כדי להגיע להחלטה היא בין הנבלה לטריפה - וזאת בניגוד לגבר שאחרי שהוא מתגרש העתיד פתוח לפניו - הבחירה שלו היא בין להניח לעקשנותו שלא להתעקש על אשה שאיננה מתאימה לו, ולפתוח בחיים חדשים - ויחי ההבדל הקטן
שיוויון זכויות כל עוד מדובר בסנקציה אפקטיבית ומקובלת באותם הימים נשים כגברים לקבלת תוצאה רצויה- זה כן.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2010 17:56 |
|
| |
riv הליך גרושין פוגע בשני בני הזוג. על האשה להחליט אם היא רוצה להתגרש או להיות נורמלית.
זה בהחלט לגיטימי שהבעל יקבל תשובה לנושא בהקדם ושהגב' לא תמשוך זמן. הבעל אינו כספומט לצרכיה ועליה להחליט (כמו שגם על הבעל להחליט), האם הם מקבלים את מלוא תנאי ההסכם בינהם או מתגרשים.
נ.ב. האם יתכן שאצל הרמב"ם נשים העדיפו לקבל כמה סטירות ובלבד שראשן יתישר?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2010 18:31 |
|
| |
אתה בטוח שהבנת את מה שכתבתי ? נראה לי שאתה בוחר לא להבין
נ.ב. האם יתכן שאתה סובר כמו מקס שהרמב"ם היה מנהיג לפמינסטיות ? ברור שבין הבחירה להשלח לרחובות בחוסר כל עדיפו לקבל כמה סטירות ובלבד שיהיו תחת חסות הגבר ? מה קרה שקיפחת הפעם את הישבן ?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2010 19:53 |
|
| |
riv
אז לדבריך הגבר אמור לממן אותם ללא מילוי הצד שלהן במשוואה?
נראה שאף אחד בעבר לא חשב שזו אופציה.
אני חושב שהרמב"ם היה מעשי.
הרי באופציה של הראב"ד יתכן שההורים שלה יממנו אותה במאבק מול הבעל.
נ.ב. כמי שמעולם לא הרים יד ולא רב(!) עם אשתו קשה לי להגיב על נושאים שלא התנסתי בהם. אך אני מניח שנשים, היום כמו בעבר ידעו כיצד להציק לגברים. האופציה שהבעל יסבול בשקט, כנראה לא היתה האופציה היחידה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2010 03:41 |
|
| |
| riv כתב: |  |
ההשראה של הרמב"ם במציאת פתרון לחיסול הקונפליקט באה מהכלל היסודי של "מכים אותו עד שאומר רוצה אני" שהוא הבסיס ההלכתי של הצבת סנקציות על סרבן הגט: "...וכן אתה אומר בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" (בבלי, ערכין, דף כ"א, עמוד א).
כעת קח את הדברים והשלך אותם על ההלכה באישות כא י - "כל אישה שתימנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן--כופין אותה ועושה, ואפילו בשוט". טען הוא שאינה עושה, והיא אומרת שאיני נמנעת מלעשות--מושיבין אישה ביניהן או שכנים; ודבר זה, כמו שיראה הדיין שאפשר בדבר." - את היצר הרע שתוקף אותה יש לדכא על ידי הכאה...ומאחר שהיא רוצה להמשיך ולהיות נשואה ולהיות קרובה לילדיה היא רוצה להתרחק מן העבירות וכו וכו'
|
|
ריב: לדעתי את טועה טעות יסודית, הרי הכלל של "מכים אותו עד שאומר רוצה אני" מדובר כלפי השלטונות, כלומר שלטון החוק מותר לה לעשות כך (וכך באמת קורה בכל חברה מתוקנת)
אבל החידוש של הרמב"ם בהלכות אישות, היא, שהוא כביכול נותן לבעל לקחת את החוק לידיים, ואת זה אי אפשר להבין,
וגם לא שמענו וראינו בשום שו"ת מאז הרמב"ם שיפסוק כך,
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2010 12:03 |
|
| |
שרפ,
לא רק שהגבר אינו אמור לממן אותם ללא מילוי הצד שלהן במשוואה, אלא שבשל הקונספציה עליה מושתתים היחסים בין בני הזוג באותם הימים חשוכים ביחס למעמד האשה מגיע האבסורד לידי כך, שגם אם הוא היה מוכן לוותר לאשה על הצד שלה במשוואה - ההלכה אסרה זאת עליו.
"נשא אישה ושהה עימה עשר שנים, ולא ילדה--הרי זה יוציא וייתן כתובה, או יישא אישה הראויה לוולד; ואם לא רצה להוציא, כופין אותו ומכין אותו בשוט עד שיוציא. ואם אמר איני בועלה, והריני שוכן עימה בפני עדים כדי שלא אתייחד עימה, בין שאמרה היא, בין שאמר הוא--אין שומעין להן, אלא יוציא או יישא אישה הראויה לוולד." (אישות טו/ח
נ.ב מקובלני מרבותי שאין אדם מדבר אלא מהירהורי לבו - ההלכה לעיל מלמדת שהאופציה שהבעל יסבול בשקט היתה קיימת - הכל תלוי כפי שכתבת במילוי החובות של שני הצדדים - וכאמור גם אם הבעל מוותר על זכויותיו -
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2010 13:35 |
|
| |
תראי את מציגה סוגיה קשה לגבי אנשים נשואים ללא ילדים, שאני מקווה כי הרפואה קרבה אותנו מעט לתשובה לדברים, אולם מי שלא זכה, רחמי עליו. בהרבה מקרים היום ידוע שה"אשמה" אינה באשה אלא בבעל. אום אין בין סוגיה זו, הקשורה למצוות פריה ורביה לבין הסוגיה של זכויות וחובות בחיי הנישואין ואופן אכיפתן.
לגבי הסיפא של דבריך, אכן ניכרים דברי אמת. את מתעקשת באשכול הזה להכניס את נושא קיפוח הנשים וסוגיית העדיפות של אשה לא התגרש אלא לספוג את ה"עונשים" בכדי שתתיישר (להגדרתך), מלמדת על בעיה מסויימת במערכת יחסים בין זוגית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2010 14:22 |
|
| |
יש לך בעיה בהבנת הנקרא ? הרי בהודעה האחרונה שלי התעקשתי להכניס את נושא קיפוח הגברים וסוגיית העדיפות שהוא יגרש את אשתו למרות רצונו להישאר איתה על אף שלא ילדה לו ילדים, הוא אינו כמוך עסוק במי משניהם אשם , והוא אינו מבקש רחמים על כך שאין לו ילדים - הוא מבקש רחמים על כך שהוא רוצה להישאר עם אשתו !
נ.ב. "בכדי שתתיישר (להגדרתך)" - הסברתי שבין האפשרות לקבל מכות כדי להמשיך להיות נשואה ולהיות תחת חסותו של הגבר, לבין האפשרות להחשב לאישה מורדת על כל המשמע ממעמד זה - העדיפות היא לקבל מכות - כשכתבתי שאדם מדבר מהירהורי לבו, כוונתי היתה לזה שאתה משווה את זמן כתיבת הלכות אלה שרובן אינן רלוונטיות לימינו ושממהותן ניתנות לשינוי בהתאם לרוח הזמן והתקופה - למערכת יחסים בין זוגית בת ימינו -
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2010 17:18 |
|
| |
יפה מאד.
אני גם שמח בשמך שאת חיה היום ולא בעבר.
חג פסח כשר ושמח.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2010 19:28 |
|
| |
מועדים לשמחה
:-)
מה נשים רוצות? כסף ומעמד!!!
אם אין לך את זה עוד ,לא תרצה בך שום אישה,בשבילהן אתה נחשב כמת!!!
מה שווה תהליך תשובה בחברה לא מתוקנת?!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2010 09:53 |
|
| |
"מי שאינו מכיר את העבר לא יידע איך לחיות את ההווה." (שם,שם)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2010 20:42 |
|
| |
| maxmen כתב: | |
לגבי השוט: הרי ברור שאצל עם ישראל בכל הדורות זה לא היה, לא בהדרכה ולא בהלכה ולא במעשה,
|
|
משלי פרק י (יג) בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חָכְמָה וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר לֵב:
רש"י ושבט לגו חסר לב - אבל חסר לב אינו שומע עד שילקה כמו פרעה:
|
|
|
|
|
