| נשלח ב-22/10/2003 22:51 |
|
| |
חלמיש
התיאור האידילי שלך, האם הוא מושתת על המעשה בחומש או על המדרשים?
יתכן כי המסקנה מדבריך היא שיש מצב אידילי שהוא רק חוסם את האפשרות להתעלות - כי ההתעלות מגיעה מתוך התמודדות ולא מתוך התפנקות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 23:48 |
|
| |
הרב מימוני היקר אתה ודאי יודע
שהכוונה למדרשים. גם אם לשיטתם של כותבים
הם משלים לרעיונות הרי אפילו בזעיר אנפין צריך הנימשל קרוב למשל.
ההצעה שלך היא שיש מצב אידילי שהוא רק חוסם את האפשרות להתעלות - כי ההתעלות מגיעה מתוך התמודדות ולא מתוך התפנקות.
היא ביסודה קבלסטי אולי מרוב שיח ושיג בה נדמה לך כמוסר.
ואם כן לשיטתך יפסיקו בחורי הישיבה להיתפנק בסידור מלא בכלים נאים.
היה ברצוני להאריך אך ריסי עיני צונתים
אולי מחר נמשך לדון בזה באוירה נוחה יותר
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2003 00:09 |
|
| |
מדוע קבלי? לא קבלי יותר מאשר מוסרי!
זה פשוט רעיון אמיתי מתחום הפסיכולוגיה. והוא מופיע, להבדיל, גם בתרבויות זרות.
איני זוכר להצביע על מקור, אך אני משער שיש לזה מקור לפני היות טקסט הקבלה הראשון. (כלומר, לפני 1180).
לגבי סידור מלא לבחורי ישיבה, איני רואה קשר הכרחי בין המשל לנמשל. כבר אמרו חז"ל "אשרי מי שיסוריו בתורה". לימוד התורה לבדו מסוגל לספק אתגרים שמחנכים את האדם. (אין בדברי שום הסכמה או אי הסכמה להענקת דיור לחתנים).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2003 10:36 |
|
| |
על פי אגדות הפסיכולוגים וחיות אחרות, הרי גן העדן הוא תיאור של המצב ברחם. דהיינו, מצב מושלם שבו האדם נח לו בשלווה ידיו על ברכיו.. (מצב ידוע מהספרות הקבלית להגיע לתחושה מיסטית... ) ולכן תיאורים אלה על שלווה אינסופית וכל הצרכים המוזרמים דרך חבל הטבור....
על פי טענות המדענים, אם האדם לא היה יונק שלייתי אלא כיסנאי (כמו הקנגורו..) אז אולי היו שני שלבים בגן עדן.. השלב הראשון ברחם ואחר כך "המסע הגדול" אל הכיס בו הגיע הכיסנאי למנוחה ולנחלה....
ובבניין עפולה ננוחם..
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2003 10:50 |
|
| |
מזקני,
הדברים אותם כתבת "כמו עובר ברחם" או שנותנים חוויה מיסטית, מזכירים ומעוררים אסוציאציה של מצב בו אדם כורע "הכריעה"
יש לי משהו שכתב אברהם בן הרמב"ם - על הכריעה, אני אחפש ואביא
תוקן על ידי - איקה - 23/10/2003 10:54:23
|
|
|
|
|