טעות בהערכת גובה הנזק - התשלום חוזר?

י"י,

על ראובן להשלים את ערך תיקון הנזק. ברגע ששמעון קיבל תשובה מהמוסך השני, נהיה זה תיקון הנזק ואם יחליט שמעון מאיזו סיבה שהיא לשוב למוסך הראשון, גם לא יוכל לקחת מראובן יותר ממאה, כי במציאות מאחר וניתן לתקן במאה, הנזק הוא מאה.

אך אם לא נודע אלא לאחר התיקון ולא היה מוטל לברר על הבדלי המחירים, במקרה זה [כמובן שתלוי בכל מיני פרטים, אך ככלל] היה ערך תיקון הנזק אלף

יצחק יונתן

שאלה יפה.

נראה, כפי שכתבתם אתה ווטו, חובתו של המקלקל היא לשלם על התיקון.
וצריך לבדוק כמה התיקון עולה.
(דברי לקמן הם פיתוח והרחבה של דברי וטו).

כיון שיש שתי הצעות מחיר, צריך לברר מדוע יש שוני ביניהן.
וזה יכול להתחלק לכמה מקרים.

א. המחיר המקובל הוא אלף שקל. מאה שקל הוא מחיר מיוחד לשמעון. בוודאי שהמחיר הקובע הוא אלף.

ב. המחיר האמיתי הוא מאה. אלף הוא מחיר מופקע שהוצע כדי לנצל את מי שאינו מבין.
בוודאי שהמחיר הוא מאה, וגם אם שולם הכסף במלואו, על המקבל להחזיר את ההפרש, שכן גבה מה שלא מגיע לו.

ג. יש מחירים שונים, במוסכים שונים, וכל התיקונים באיכות סבירה.
כאן צריך לחשוב הלאה מה יגדיר את המחיר. צריך לזכור שיש שיקולים נוספים בבחירת מוסך.
יתכן שיש לקחת את המחיר האמצעי, אך איני רואה בסיס מוצק לסברה זו.
למעשה, מסתבר שצריך לקחת את המחיר הנמוך ביותר שהוא עדיין סביר (כלומר, לא הושג בזכות לחץ של המתקן או הטבה מיוחדת וכדומה).
וכל מה שמעבר לסכום זה צריך להחזיר.

במה דברים אמורים, שהכסף עדיין בידי בעל הרכב, והוא מחפש מוסך.
אך אם הוא השתמש בו במוסך באופן סביר, כלומר הסתמך על בעל המוסך והאמין לו -
אזי נראה שיש לחלק בין שני מקרים:

א. אם משלם הנזק נתן לו את הכסף על מנת שיעביר אותו לבעל המוסך, הרי לא עיוות בכך שפנה לבעל מוסך זה, ואינו חייב להחזיר.

ב. אם משלם הנזק נתן לו את הכסף בתור שווי התיקון, אזי אם מתברר שיש מחירים שונים, איגלאי מילתא (התברר הדבר) שהסכום הראשון הוא יותר מהמחיר, וצריך להחזיר.

(יש כאן עוד נידון, של "סבר וקיבל". שאם הגיעו התובע והנתבע להסכמה, במיוחד דרך בית דין, מה שווי הנזק, יש צד לומר ששוב אין דנים בנושא. יש צד בגמרא שכך נוהגים - אך מימי לא הבנתי כיצד זה חל. ולעולם נראה לי כפי שכתבתי לעיל).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו