|
|
| נשלח ב-31/12/2004 10:28 |
|
| |
מיימוני,
"וירא ה' כי רבת רעת האדם בארץ" וראה יסוה"ת פ"ב ה' ט-י, ומו"נ ח"ג, יט)
אלה שאומרים שה' לא היה שם, אינם מתכונים לזה שה' 'שלח' במתכוון לחסל בן אדם X או Y,זה אך במקרה שקרה הארוע שם. ומאידך הם אינם פוסלים את האפשרות שה' נמצא בכל מקום כמאמר "לא כדעת מי שאמר: "עזב ה' את הארץ" (יחזקאל ח/יב, מו"נ ח"ג יז) אלא, כמו שנאמר: "גדול העיצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על דרכי בני האדם(ירמיה לב/יט).
________________________________________________
כי ריב לה' עם עמו, ועם ישראל יתווכח - מיכה ו, ב
וכשתיפול הקנאה ובקשת השררה –
יתאוו כל בני ישראל לו לבדו –
ויונח זולתו בלא ספק – רמב"ם
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2005 02:46 |
|
| |
ציקלה
בקשר ל"שטן" אמר מי שאמר-
"כל הדתות משמיצות את השטן...אבל לעולם איננו שומעים את הצד שלו" [מ.טווין]
"אין לי יחס מיוחד לשטן אומר טווין באחד ממאמריו,"אבל לפחות אין לי דיעה קדומה עליו...הייתי מעדיף לפגוש בו וללחוץ את זנבו."
[מתוך גב הספר-הזר המסתורי]
מומלץ לקרוא,[ספר קצר]
ולקבל הסתכלות אחרת,ומענינת על השטן,הטוב והרע.
קריאה מהנה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2005 14:19 |
|
| |
איכה,
אני דווקא הייתי ממליצה על העזתו של ר' שמחה בעולם החשיבה התורנית אורטודוכסית יש לומר, המעידה על בהנה עמוקה ונוקבת לכך שההערכה של עמדות אמוניות שונות והשיפוט עליהן מותנה בהכרת המציאות החברתית תרבותית רוחנית הכללית שבמסגרתה הן צומחות
וזה לשונו בביאור : "גדול העיצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על דרכי בני האדם(ירמיה לב/יט).
'הכוונה כי לשפוט איש פרטי ויחידי אינו דומה מי שהוא במקום צדיקים למקום רשעים, וכן הזמנים אינם דומים. כי הרבה נתפעל האדם מהליכות זולתו והרגשת התבל בצדק ומשפט, עד כי ברבות הימים גם האדם אינו מרגיש על אשר עשו מסילות בלבבו לאט לאט אורחות תבל ודיברת בני האדם... ורק לתוכן עלילות לו יאתה לחקור כליות ולב, וסיבות מצעדי גבר אשר הביאו להרע...לכן אמר: אשר עיניך פקוחות על דרכי בני האדם" בכלל הליכות הזמן והמקום כשתבוא במשפט "לתת איש כדרכיו וכפרי מעלליו", כי לא תדין האדם הפרטי, אלא, רק בהשקיף על כל דרכי בני האדם בכלל בערך הזמן והמקום'.
__________________________________________
כי ריב לה' עם עמו, ועם ישראל יתווכח - מיכה ו, ב
וכשתיפול הקנאה ובקשת השררה –
יתאוו כל בני ישראל לו לבדו –
ויונח זולתו בלא ספק – רמב"ם
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2005 05:33 |
|
| |
מיימוני, אינני סבור שהוא לא היה שם. העיתונאי לא מדבר על מיקום גיאוגרפי של אלוקים, כפי הבנתי הוא משתמש בזה כמשל לאי התחמקות מלקחים והתמודדות עם האסון ע"י זריקת האשמה על איזה אלוקים סופר-על ביג-טיים.
כפי שציין העיתונאי, אלוקים היה גם היה, והוא נמצא בנו. והוכחה להימצאותו תחזק ע"י יישום מסקנתו.
אצטט שוב כדי שתוכל לדייק:
"יש רק דרך אחת להחזיר מידה של אמון, של תקווה ושל אמונה לאנשים האלה שאיבדו הכל. אלוהים לא היה שם כאשר פגע הצונאמי, אבל אלוהים נמצא בנו. הבה נבטיח שאהבתו תועבר כעת, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. אנו חייבים להשיט יד ולעזור לסובהאני וסאנו ומאהאלינגאם לשמור על שפיותם ועל התחושה שהמוסר לא חלף מן העולם."
תוקן על ידי - לונג_טורקי - 03/01/2005 5:37:43
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2005 20:32 |
|
| |
יויסעף
רעיון יפה ובפרט על היתר אכילת החי 'כנגד יצר הרע'.
אוסיף הערה בהקדמת שאלה: למה לשם שינוי האסטרטגיה יש צורך בסיפור המבול? הלא יכול היה אלוהים לומר: 'נחמתי כי עשיתי' על תקוותו לעולם ללא יצר רע! דומני שהתשובה לפי דרכך האובייקטיבית תהיה כי למען האסטרטגיה החדשה שתצליח היה צורך בבחירת הטוב ביותר מהעולם הקדום - נח ומשפחתו. במילים אחרות: לבנית עולם חדש לא הספיקה בנייה על שברי העולם הקודם.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2005 21:31 |
|
| |
בוגי היקר
תודה רבה, דבריך מאירי עיניים.
אכן יש ליקח מסר זה לחיים, גם כשאתה נכשל ברף הגבוה תבחר את הרמה הכי קרובה אליו ולא רמה נמוכה.
יישר כוח
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2005 21:13 |
|
| |
יהוסף
שמעתי עוד עדות (על פי שלושה) לרעיונך מזה שבסוף פרשת בראשית לפני המבול מהוה 'יצר הרע מנעוריו' של האדם סיבה להכחדת האדם ובפרשת נח לאחר המבול הוא מהוה סיבה למניעת הכחדתו בעתיד.
|
|
|
|
|