למי שייך הציטוט ?

נראה לי שמצו"נ לא אמר , לא לשאול בכלל שאלות ,
ולא להשתמש בשכל כלל , אלא שיש דברים שעליהם עדיף לא לשאול , כי ברגע שמערערים על יסודות התפיסה המוסרית , גם אם המערער עצמו היה אדם חושב ולא פרקטי שסתם הרהר במחשבתו , מחר או מחרתים עלול לקום איזה מופרע , שיראה במימוש הפילוסופיה הזו , הרפתקה מענינת , בנוסח "התפוז המכני" .(או היטלר וחבורתו או ...[לצערי לא חסר דוגמאות בענין הזה .])

מעבר לזה ברור (לי על כל פנים) שמצוות תלמוד תורה היא מצוה שכלית מובהקת (איש כפי מדריגתו)
שמחייבת לעגן את החיים (של היחיד והחברה) בנורמות התנהגותיות מסוימות , האמונה וידיעת הכיוון הכולו של הדרך ,יכולה לקבוע יעדים אישים וחברתים (וזה חשיבותה) במסגרת החיים הדתית , אבל לא לחדור אל התשתית הקיומית של היחיד והחברה , אלמלא היא מעוגנת במערכת של תורה ומצוות .

א"צ יקר,

למרות הספין-אוף המעניין שניסית לבצע, אני חוזר ואומר שהאמונה העיוורת מסוכנת הרבה יותר מכל חקירה הגיונית ושכלית. אדם מלומד הוא לרוב אדם זהיר וספקן, הבודק היטב כל מה שאומרים לו. לעומת זאת פתי ישתכנע בקלות להאמין שהיהודים הם האשם הבלעדי לכל צרותיה של גרמניה...לפני שהיטלר הכניס למחנות ריכוז יהודים הוא מילא אותם בגרמנים משכילים שביקרו את דרכו, כי כמו כל דיקטטור המעוניין בעריצות על המון נבער מדעת ומשולהב באמונה האויב הכי גדול שלו היה חשיבה רציונלית וביקורתית.

אין שום מניעה לחשוב על שום נושא. החיים, העולם ואלוהים הם לא דחלילים, והכרה שכלית איננה שוללת אותם בשום פנים ואופן.



תוקן על ידי - Motech - 11/11/2003 7:29:11

מו-טק

מאחר ואין לי זמן כרגע לתגובה מפורטת אבקש ממך שתעיין נא בלינק דלהלן בסוף הדברים :http://users.tapuz.co.il/leibowitz/leibarticles.asp?id=11

יפתיע אותך לקרוא את דעתו של פרופ' ליוביץ בנושא .

מצו"נ חביב,

דברי ליבוביץ' מוכרים לי זמן רב, למעשה בתגובה מס' 15 באשכול http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=1&topic_id=673323 קיבלתי את ההבחנה בין התחום הערכי לבין התחום הרציונלי. מה בין זה ובין אמונת פתיים בדוגמה או במנהיג ? מבעד להילה שעוטפת את תחום הערכים בכל זאת מדבר המנגנון הרציונלי.

אמונה עיוורת , או אמונה תמימה ? האם אני
סתם מתעקש על טרמינולוגיה ???
לא האמונה הורגת ולא החשיבה , התכנים הורגים ,
רוב המנהיגים הגדולים , היו אנשים חושבים ברמה זו או אחרת , או הושפעו מאחד כזה , איש חושב אחד שחשב לא נכון מבחינה מוסרית , יכל לגרום לאלפי אנשים תמימים לעשות פשעים , לעומת זאת אנשים לא הכי ביקורתים , לא מגיעים בדר"כ למצבים אנטי מוסרים באופן קיצוני (אלא אם כן יש מי שמכניס אותם לשם...)

וטענה קצת יותר ענינית , השאלה היא לא מה עדיף , אלא מה עושים נוכח המציאות ...
המציאות (לפחות עד כמה שאני מכיר ) היא שרק אחוז קטן של אנשים הם "אנשים חושבים" , ויש אנשים יותר מעשים או יותר אמוציונלים מטבעם , וכיון שכך הוא אני מניח שיש סיבה לדבר ...
מה שכן , לטעמי צריך לחנך מנהיגים שיהיו אנשי אמת ומוסר , וגם כל אדם לרמה כזו או אחרת של חשיבה ביקורתית . (לפי השייך לפי דרגתו ונטיתו הטבעית)
כל טוב .