| נשלח ב-6/11/2003 10:46 |
|
| |
קנה המידה: זרימה/צרימה תודעתית [ליהוסף]
[מוקדש ליהוסף המאמין בנקודת היושר שבאדם שלא יימנע מלשנות ולשפר את דעתו אם אך ייווכח שנתגלתה לו נקודה חדשה! אך כמה יהוסף איכא בשוקא?!]
****
הנקודה שאני מעלה היא האם הקוראים הנכבדים מסכימים עם משפט הכותרת שקנה המידה לכל בחירות האדם הוא אם הנבחר זורם יותר וצורם פחות?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2003 13:42 |
|
| |
אם כוונך, שהאדם בוחר במה שמשתלב יותר במרחב הידע שלו, או המפריע כמה שפחות [במקום הצורך], פשוט שאני מסכים!
[כבר הובהר שאין אפשרות אחרת, אז איך שייך לא להסכים. לדעתי, הערפול הוא יותר במונחי לשון, הגורמים גם לשינויי השקפה במסתעף, אך אין מחלוקת על עצם התפיסה בבסיס המודעות, רק שכל אחד מכנה את מלאכו ההולך לפניו בשם אחר, אם ישיר ואם שאול העלול לעוות את האתון]
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2003 14:12 |
|
| |
.
ווטו
אולי ההגדרה שלך נחרצת למדי, אך אין ספק כי העלית כאן נקודה חשובה מאד.
אין ספק כי ל"מה נראה נאות" יש משקל רב ביותר. כמה מאיתנו חשבו כי "זה הדבר הנכון לעשות" טרם חיפשו את ההצדקה לאותו הדבר?
ואל נשכח, הדבר המתאים, היאות, משתנה אצלנו ככל שאנו לומדים ומשכילים יותר. יש דברים שבשלב מסויים של חיינו נראים כך, ובשלב אחר - נראים אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2003 17:38 |
|
| |
ווטו,
לדעתי הקריטריון הזה הוא בעייתי.
להרגל יש השפעה עצומה על האדם.
מה שהוא רגיל אליו יראה לו עפ"י רוב זורם ונכון, ומצב חדש ובלתי מוכר יראה לו צורם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2003 10:41 |
|
| |
. מואדיב,
ייש"כ!
אתה מצביע על נחרצות ההגדרה!
אכן התכוונתי שזו תהיה הגדרה מדויקת והכרחית שבלי שלפני הבחירה או על ידי הבחירה נעשה הצד המובחר "זורם" יותר [שזה בעצם מגדיר את משמעות המלה טוב לעומת אמת] לא שייך שיבחור.
רו"ד,
בדיוק! ההרגל היא הזרימה הטבעית, אלא שכאשר אדם שוקל לשבור את הרגלו זה מחמת הצרימה שעדיין נגרמת לו מהרגלו!
|
|
|
|
|