|
|
| נשלח ב-3/9/2009 17:29 |
 |
| |
מיימוני (ואשר):
<"מה עובר על האיש שיודע כי גם אם יחזור, יחזור לבית ריק, שאשתו פרחה והלכה לה בגלל שלא שמעו ממנו?>
ראו על ההצעה להשלשת גט ע"ת לחיילי צה"ל באשכולי:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2051771&forum_id=1364
___________
אשר
<שמעתי שהרב הרצוג זצ"ל ניסה לפעול בכיון זה ולא עלתה בידו, אולי מישהו יודע יותר פרטים>
ראה שו"ת היכל יצחק ח"ב סימן י"ט, ובג"ץ 6751/04 סבג נ' בית-הדין הרבני הגדול לערעורים:
(3) עוד בשכבר הימים, בראשית עידן המדינה, דן הרב הראשי י"א הלוי הרצוג בספר שהכין בדבר יסודי התחוקה למדינה היהודית בנושאי תקנות בית-דין בממונות, אישות ועונשין (ראו ספרו תחוקה לישראל על-פי התורה (כרך א) [טז], בעמ' 58-57) והקדיש דברים מפורטים לנושא הפקעת הקידושין בזמן הזה תוך ניתוח שיטותיהם של ראשונים ואחרונים. בין היתר נדרש לעניין סרבנות גט וציין (שם, בעמ' 74) כי "...יכולה להיות נפקא מינה היכא [במקום – א' ר'] שהבעל מחויב מן התורה לגרש את אשתו ולא ציית דינא [ולא ציית לדין – א' ר'], והאשה אמנם קיבלה צו פירוד מערכאות שלהם, אבל אין זה מועיל כלום בדין תורתנו הקדושה, וצפויה לעיגון עולם, שיהא כוח בידי חכמי הדור לעקור הקידושין, או לדון עפ"י כל דמקדש וכו'. הואיל ואעפ"י שחז"ל במקרה כזה לא הפקיעו הקידושין, זה היה מפני שכוחם היה יפה לכוף בשוטין ועל כל פנים יכולים היו להכריח בגזירת נידוי וחרם, מה שאין כן בימינו שזה אסור לנו בגזירת המלכות... והוא הדין לאיש המסרב ליתן גט, שלא היה כוח ברוב המקומות לקונסו בשום דבר". ולהלן בדונו ב"בעל שאבד ובעל סרבן" (שם, בעמ' 93) הוא מציין: "...אך במקרה שידוע שהבעל חי וגם מקומו נודע, אלא שהוא בחוץ ושם לא תשיגנו יד משפט התורה הקדושה, והוא מתעקש משך שנים רבות ומתאכזר על אשתו, אין לנו לחשוש שמא יתפייסו שניהם לאחר שכבר הלכה והיתה לאיש אחר על פי היתר בית דין הגדול בכוח התורה, של הפקעת קידושין, על היסודות האמורים לעיל, כי שניהם כבר שונאים זה את זה לאור ההתאכזרות הממושכת... ועל כן (אין) זה יוצא מגדר האפשרות שהבית דין הגדול, בעתיד כנ"ל, יעיין על דבר האפשרות להשתמש בכוח התורה להתירה על פי הפקעת קידושין, אך כמובן אפילו יגיעו לידי מסקנה חיובית יקבעו זמן ארוך בכל המקרים, שנים רבות עד שיתירו. ואולם... כל זמן שאין בית דין הגדול כזה קיים שמרותו מוטלת על כל רבני ישראל הנאמנים לתורה שבכתב ושבעל פה במלואה, חלילה וחלילה אפילו לחשוב על ענין זה, ואין צריך לומר, לדון בו ואני איני קובע שום דבר, אפילו שבית דין הגדול ההוא יחליט שכל דברי בטלים ומבוטלים בעיניהם, אך אני לא באתי לקבוע משהו אלא לעורר בלבד בנוגע לעתיד..." (שם, בעמ' 93).
(4) (א) הרב הרצוג פתח אפוא צוהר, אך התנהו בתנאים, ואלה לא נתקיימו למרבה הצער ברבות הימים. אציין כי הרב יחיאל יעקב וינברג בעל שרידי אש נדרש בהתכתבות עם הרב הרצוג לשאלת הפקעת קידושין של מומר (תשובות שרידי אש, ד [כט], בעמ' רמה), וכן ראו התכתבותו עם הרב ראטה מארצות-הברית בשו"ת שרידי אש, ג [ל]. כן ראו דברי השופט מ' זילברג "הסדר עם ההלכה" (פורסמו בתשל"ב-1971 ב"פנים אל פנים") בעניין הפקעת קידושין, כמובא בספרו באין כאחד [לא], בעמ' 268.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 03/09/2009 18:16:54
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2009 02:17 |
|
| |
הדברים שהבאתי היו דברי השופט א. רובינשטיין שמהם הבאתי באשכולי על גיטי מלחמה, ושם הבאתי קישור לפסק הדין:
http://www.nevo.co.il/Psika_word/elyon/0406751.doc
דברי השופט (מעמוד 24 של פסק הדין) עוסקים בבעיית ה"עגונות" .
תוקן על ידי נישטאיך ב- 04/09/2009 2:22:14
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2012 14:59 |
|
| |
| העדים לא שמרו שבת - הרבנים ביטלו חתונה אחרי 20 שנה
החלטה תקדימית של בית הדין הרבני בירושלים, אחרי שהבעל ברח לפלורידה וסירב לחתום על הגט. הרב אברג'יל: "העדים אוכלי טריפות, אין חתונה"
בצעד תקדימי החליט אב בית הדין הרבני בירושלים, הרב אליהו אברג'יל, לשחרר אישה מעגינותה ולבטל חתונה רק משום שהעדים שחתמו על הכתובה אינם שומרי שבת ומצוות.
הסיפור התחיל לפני עשרים שנה. מ', תושבת ירושלים, אז רק בת 20, נישאה לתושב העיר. חייהם התנהלו על מי מנוחות עד שביום אחד הבעל פשוט נעלם. כמה שנים אחרי, כשהבינה שהוא כבר לא יחזור, שכרה מ' חוקרים פרטיים שינסו לעלות על עקבותיו של הנמלט בתקווה שיסכים לתת לה גט כדי שתוכל להינשא בשנית. מאמצי החוקרים נשאו פרי והבעל נמצא בפלורידה.
כשבידה המידע, פנתה מ' באמצעות עו"ד שלמה אביטן לבית הדין הרבני האיזורי בירושלים וביקשה את עזרתם של הדיינים. אב בית הדין, הרב אברג'יל, החליט לקחת עליו את המשימה. הוא הפעיל את קשריו בקהילה היהודית בפלורידה ונדהם לגלות שהבעל נישא בשנית, ואפילו יש לו כבר ילדים מאשתו החדשה. אברג'יל ניסה לשכנע את הנמלט לשחרר את האישה מעגינותה. "הצעתי לו כמה עשרות אלפי דולרים והטבות שונות. כשזה לא עזר, ניסיתי פשוט לדבר על ליבו, אבל גם זה לא הועיל. הוא פשוט החליט לאמלל אותה. על גט לא היה מה לדבר".
רב יצירתי אבל כאן לא נגמר הסיפור. הרב אברג'יל, שריחם על האישה האומללה, ניסה למצוא פתרון יצירתי. הוא ביקש מעובדי בית הדין להשיג לו את הכתובה של בני הזוג וזימן לפגישה את העדים שחתמו עליה במעמד החתונה. הרב תיחקר אותם ארוכות והופתע לגלות שהם "אוכלי טריפות ונבלות ואינם שומרים שבת ומצוות".
בצעד חסר תקדים החליט אברג'יל לבטל את הקידושין והחופה של מ' ובעלה הנמלט, בנימוק שהעדים שחתמו על הכתובה בעיתיים מבחינה הלכתית. המשמעות המיידית היא ש-מ' ובעלה מעולם לא נישאו, ולכן מדובר ברווקה לכל עניין ודבר. אין גט, אבל גם אין חתונה. דייני בית הדין אימצו את החלטתו של הרב כמו גם כן בית הדין הגדול בירושלים שהוא למעשה הפוסק האחרון.
"אני שמחה מאוד שבית הדין מצא את הפתרון התקדימי", אמרה האישה, "אני מודה לדיינים ולרב אברג'יל. כעת אני יכולה להינשא בשנית". סוף טוב לסיפור ואולי גם שביב של תקווה לאלפי נשים עגונות בישראל. בידקו את העדים שחתמו על הכתובה, מי יודע, אולי גם החתונה שלכן כלל לא התקיימה.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2012 09:19 |
|
| |
<הרב אברג'יל, שריחם על האישה האומללה, ניסה למצוא פתרון יצירתי. הוא ביקש מעובדי בית הדין להשיג לו את הכתובה של בני הזוג וזימן לפגישה את העדים שחתמו עליה במעמד החתונה. הרב תיחקר אותם ארוכות והופתע לגלות שהם "אוכלי טריפות ונבלות ואינם שומרים שבת ומצוות".
"תיחקר אותם ארוכות?
?!
"את הכתובה של בני הזוג וזימן לפגישה את העדים שחתמו עליה במעמד החתונה"
?!
שהם "אוכלי טריפות ונבלות ואינם שומרים שבת ומצוות".
אוכלי או אכלו?
האם הכוונה היא שהם אוכלים מאכלים בהכשר זה או אחר?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 18/05/2012 09:29:03
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2012 03:45 |
|
| |
הודעתי האחרונה נשלחה זמן קצר לפני כניסת השבת במקומי, ולכן לא הספקתי להרחיב. לדעתי פסק הדין כפי שהוא בהודעה: "העדים לא שמרו שבת - הרבנים ביטלו חתונה אחרי 20 שנה", לא היה ולא נברא, והוא מעיד על רמת ידיעתם של הכתבים המדווחים על פסקי דין "נועזים" של בתי הדין הרבניים. הוא דיווח: "הרב אברג'יל, שריחם על האישה האומללה, ניסה למצוא פתרון יצירתי. הוא ביקש מעובדי בית הדין להשיג לו את הכתובה של בני הזוג וזימן לפגישה את העדים שחתמו עליה במעמד החתונה. הרב תיחקר אותם ארוכות והופתע לגלות שהם "אוכלי טריפות ונבלות ואינם שומרים שבת ומצוות, מעורר את השאלות הבאות: ממתי עדים פסולים החתומים על הכתובה פוסלים את הקידושין? ואף אם נאמר שמסדרי הקידושין של הרבנות (ירושלים?) נוהגים לקחת את אותם העדים הן לקידושין והן לכתובה (ראה "הנישואין כהלכתם" פרק יא אות רכז: "הרצוי שעידי הקדושין יהיו גם עדי הכתובה? נחלקו בזה המנהגים..."), וכש"ראה" שעידי הכתובה הם פסולים, הוא הבין שגם עידי הקידושין היו פסולים, היכן היו הנישואין? האין מסדרי הקידושין בודקים את כשרותם לעדות של העדים אותם הם לוקחים לעדי קידושין?
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=341879&forum_id=771 "הוא ביקש מעובדי בית הדין להשיג לו את הכתובה של בני הזוג". יעני הרב אברג'יל עשה להם "תרגיל הלל" ("... ובקשו חכמים לעשות בניהם ממזרים. אמר להן הלל הזקן: הביאו לי כתובת אמכם...". בבא מציעא דף קד עמוד א). לא ברור אצלי לשם מה היה לו לדיין הרחמן לבקש מעובדי בית הדין להשיג לו את הכתובה של בני הזוג, האין מסדרי הקידושין רושמים מי היו העדים לקידושין או לכתובה? "הרב תיחקר אותם ארוכות והופתע לגלות שהם "אוכלי טריפות ונבלות ואינם שומרים שבת ומצוות". מדוע הוא נאלץ לתחקר אותם ארוכות כדי לגלות שהם "אוכלי טריפות ונבלות ואינם שומרים שבת ומצוות", האם צריך להיות חוקר שב"כ ועינויי תופת כדי לגלות תוך זמן קצר, שלפניהם עומדים אנשים אוכל טריפות ונבלות ואינו שומר שבת ומצוות"? האם הוא גם בדק אם הם גם היו "אוכלי טריפות ונבלות ואינם שומרים שבת ומצוות" כשחתמו על הכתובה? האם סיפור זה דומה לסיפור הממזרים שטוהרו שעליו כתבתי בעבר: פורום: עצור כאן חושבים - לדִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים יש מְנַחֵם - טיהור ... "סוף טוב לסיפור ואולי גם שביב של תקווה לאלפי נשים עגונות בישראל. בידקו את העדים שחתמו על הכתובה, מי יודע, אולי גם החתונה שלכן כלל לא התקיימה". הסיפור אינו לא שביב של ולא שביבון של תקווה לאלפי הנשים העגונות בישראל, אלא סתם קשקוש. חשבתי להציע לכל העגונות ואמהות הממזרים, שבמקום לבדוק את כתובותיהן בעצמן, שתחפשנה דיין רחמן שיבדוק עבורן את כתובותיהן, אלא שלבדוק את הכתובות בעצמן יותר קל מאשר למצוא דיין רחמן.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 20/05/2012 03:54:15
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2012 07:04 |
|
| |
|
|
|
|
|
