| נשלח ב-9/11/2003 19:24 |
 |
| |
מיהו החזון איש (ליום הזיכרון)
היום טו מר חשון יום הזכירון ל"חזון איש" אברהם ישעי' קרליץ זצ"ל. מי בעל דברים מת"ח שבפורום הבקיאים בכתביו אימרותיו ומורשתו אנא יעלו דברים לזכותו ולזכותינו.
תוקן על ידי לינקזעצער ב- 02/07/2008 7:04:15
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2003 23:35 |
|
| |
אז נעלה ציטוט משמו לזכרו (אגרות גק צ"ב)
"השיטה לעשות את התורה לחלקים שניים, הוראה באיסור והיתר חלק אחד, והוראה בשוק החיים חלק שני, להיות נכנעים לחכמי הדור בחלק הראשון ולהשאיר לחופש בחירתם בחלק השני, היא השיטה הישנה של המינים בירידת היהדות באשכנז אשר הדיחו את עם ישראל עד שיתערב בגויים ולא נשאר לפליטה"
ושאלה: האם היה החזון איש מתבשם מאשכולות עכ"ח?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2003 01:26 |
|
| |
ומהשראת האגרת הזו יש לנו היום דעת תורה. האם לזו היתה הכוונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2003 10:51 |
|
| |
אני חושב שראוי לציון האופן בו התמודד החזו"א עם תופעת החילוניות, במובן ההלכתי רעיוני.
ידועים דברי החזו"א ביו"ד בעניין דין 'מעלין ולא מורידין' בזה"ז והגדרת החילונים כתינוקות שנשבו.
רבים שבורים שהשבי של אותם התינוקות הוא הבורות שלהם בתורה, מה שמביא חילונים רבים לראות בגדר הזה אמירה מתנשאת ופטרנליסטית (במיוחד אם נוסיף לכך את פגישתו עם בן גוריון ומשל 'העגלה הריקה').
ואולם, עיון בדברי החזו"א מעלה שכוונתו לכך שבעולמנו שכמנהגו נוהג ויד ההשגחה אינה ניכרת בו (אינני זוכר את לשונו המדוייקת) - כל חילוני הוא בגדר תינוק שנשבה.
בעיני יש פה דווקא הכרה בחילוניות ובהגיון הפנימי שלה, וזו עמדה שיותר קל לי איתה מאשר ניסיון ליצוק תוכן דתי בלתי מודע לחילוניות (מה שיש שיגדירו כ'גניבת דעת'). כמובן, שזה לא גורע מההתנגדות התקיפה של החזו"א לחילוניות ולחילונים.
להרחבה, ע' במאמר של א' רביצקי 'הגלעה המלאה והעגלה הריקה' שהובא בספרו 'חירות על הלוחות'.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2003 11:00 |
|
| |
האם לדוגמא, טומי לפיד יחשב "תינוק שנישבא?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2003 13:52 |
|
| |
בהחלט כן.
אם כי השאלה יותר חריפה לא לגבי טומי לפיד שהוא תינוק שנשבה לפי כל הדעות, אלא לגבי יוצאים בשאלה, למשל. לכאורה אם אין להם דין תינוק שנשבה - שייך בהם דין 'מורידין ולא מעלין'. ואולם, לא יעלה על דעת איש לקיים את הדין הזה בהם. למה?
אומר החזו"א, שאינו דומה כופר בימינו לכופר בתקופות אחרות בהן ניכרה יד ההשגחה, הייתה נבואה וכד'.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2003 14:48 |
|
| |
ממללא
אני רק זוכר את המסקנה '...וראוי לנו לקרבם בעבותות אהבה' .
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2003 18:50 |
|
| |
לא זכיתי להבין את דברי החזו"א שבזמן הזה הואיל ואין השגחה גלויה, אין דין מורידין ואין מעלין. מתי נאמר הדין הזה? בימי התנאים, וכלום אז היתה השגחה גלויה, הרי מדובר בתקופה שאחר חורבן הבית, עם גזרות ושמדות, וזו נקראת השגחה גלויה?
גם הרמב"ם הביא את ההלכה הזו ככתבה, והאם בימיו היתה השגחה יותר גלויה מאשר בימינו.
אודה לכל מי שיאיר את עיני.
תוקן על ידי - אריק123 - 10/11/2003 18:50:42
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2003 19:25 |
|
| |
אריק
יש טוענים - מבין החוקרים, כדוגמת אבי שגיא ודוד זוהר - שדברי החזון איש נועדו כדי להקל בדינם של החילונים. לשיטתם, לפי המינוח המקובל בפורום, וטו היה קורא להם "הברגה".
יתכן שאם נוסיף ונחליף בדברי החזון איש את המלים "היתה השגחה פרטית גלויה" ב"היתה אמונה בהשגחה פרטית גלויה" - לפחות לפי התפיסה ההיסטורית המוצגת בציבור החרדי היום - יקל יותר לקבל את דבריו.
לענין השגחה פרטית, מעניין לראות את הגמרא בחגיגה על "הסתר אסתיר" ואת ביאור הגר"א על כך בפירושו למגילת אסתר. (הרב ברוודה כתב ספר שלם כדי לבאר את הרעיון הזה, אך הוא פשוט למדי). טענתו של הגר"א היתה שההשגחה הפרטית נסתרת מאז מתקיימים דברי הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר את פני", אך אין הכוונה שאין השגחה, אלא שהיא מסתתרת בתוך מאורעות הטבע.
לפי פירוש זה, קשה להלום את דברי החזון איש. ההשגחה הפרטית היתה נסתרת במשך דורות!
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2003 01:01 |
|
| |
האם כאן בפורום ישנם מתלמידי תלמידו, אם כן אולי כדאי שיחכימו אותנו מדבריו...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2003 01:05 |
|
| |
כולנו תלמידיו. במודע או שלא במודע.
ואם רצונך בדברים של החזון איש, בדוק באשכול המומלצים (אשכול העוגן), ברשימה שנקראת "אישים". תמצא שם שני אשכולות שדנים בו, בדבריו ובמעשים אודותיו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2003 08:26 |
|
| |
מיימוני,
אודה לך אם תסביר את המושג "הברגה".
האם החלפת המושג השגחה גלויה באמונה בהשגחה גלויה משנה משמעותית, זה בסך הכל אומר שמורידין מי שמזיק לנורמות החברתיות, לא מי שהוא כופר.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2003 10:08 |
|
| |
אינני יודע מה סבר לתומו החזו"א כשקבע מה שקבע. אני יכול להציע שתי השערות:
א. החזו"א צייר עיגול סביב המטרה. המטרה: ברור שלא נקיים את דין 'מורידין' בימינו. השאלה איך להצדיק את זה בלשון הלכתית בדיעבד. יש יאמרו שזה לא המקרה הראשון בהלכה שמתמודים עם הבעיה בצורה כזו (למשל, יש שדרשו כך כמעט את כל מפעלם של חז"ל במסכת סנהדרין בכל הקשור לעונשי המיתה בתורה, פרשיית בן סורר ומורה וכו' - והאריך בכך פרופ' מ' הלברטל בספרו 'מהפכות פרשניות בהתהוותן').
ב. אפשרות אחרת היא לקרוא את החזו"א בעיניים ליבוביצ'יאניות ולטעון שלא הרי מצב שבו כל עם ישראל מאמין ושומר תורה (ולמעשה 'מושגח'), למצב שבו הא-ל כביכול לא נוכח בחלק גדול מהקהילה. כלומר, העולם אותו עולם ואולם האמונה נעדרת ועל כן לא הרי מצב זה כמצב קודם (אגב, מי שמכיר את דברי הרב קוק על היעדר המושג 'עולם הבא' בתנ"ך - יכול למצא כיוון מחשבה דומה, רק שהפעם ההשוואה היא בין תקופת התנ"ך לחז"ל).
אינני יודע אם כיוונתי לדעת החזו"א. לפחות ניסיתי משהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2003 21:21 |
|
| |
מאד יכול להיות שדבריו של החזון איש נובעים
מהעובדה שמדובר בתקופה אשר מוגדרת ע"י המנהיגות הרוחנית הדתית והחרדית כ"עקבתא דמשיחא" (להבדיל מ"אתחלתא דגאולה") .
צרף לזה את העובדה שקמה מדינה שמקימיה היו חילוניים.
אולי קשה היה לחזון איש לפסול קטגורית את החילוניות במצב כזה.
ע"פ התאוריה הזו מדובר בסוג של ציונות..
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 00:25 |
|
| |
דברי החזו"א הללו אמנם מהווים פסק יוצא דופן בנוף הפסיקה המצוי . אך לדעתי מצאנו כבר מספר פעמים פסיקות או הלכות מעין אלה, שהמכנה המשותף לכולם הוא העיקרון:
שבמצבים קיצונים מסוימים ישנה משמעות לרעיון ולטעם המצוה עד כדי כך שהוא יכול להשפיע על עצם תוקפה ההלכתי המחיב של אותה המצווה. (ולנושא זה קשר הדוק כמובן עם האשכול הדן בהתפתחות ההלכה ובעיקר למה שכתבתי שם )
החזו"א הכיר בכך שהמסר המאוד תקיף הנשמע מדין "מורידין ולא מעלין" , הינו ,בתקופתנו , בבחינת לומר דבר שאינו נשמע, ולא זו בלבד שהמסר לא יוסיף יראת שמים בקרב ההמון אלא יפעל בדיוק בכיוון ההפוך.
אני , כאמור , סבור שמצינו דוגמות נוספות בהלכה לפסיקות מעין אלה :
1 מצוות תוכחה - נאמר בגמרא שכיום אין מי שיודע להוכיח ולכך אין להוכיח
2 כתיבת ספר תורה כל אדם לעצמו - למרות שנזכרה בכל ספרי המצוות כאחת מהתריג ,אינה מיושמת כיום , ועד כמה שידיעתי מגעת משום שבטל טעמה .
שהרי בימינו לכל אחד יש ספרים בביתו ואין צורך כבר בס"ת כשר דווקא בניגוד לימיהם (ולמרות שמשמע בגמרא שבעינן כשר דוקא)
3 הליכה מאחורי אישה ברחוב - שמעתי פעם בשם אחד מהפוסקים האחרונים שהביא מאיזה שו"ת (אולי מהציץ אליעזר) שכיום קלקלתנו זו היא תקנתו , והיות והליכה מאחורי אשה הינה דבר שהוא כמעט בלתי נמנע בימינו שנשים מהלכות ברחובות באותה תדירות כגברים ,ממילא אין זה עושה רושם רב על המהלך אחרי אשה שהרי אלו מעשים שבכל יום.ולכן דין זה אינו שייך כיום.
(אם כי ע"ד ההלצה היתי אומר שדין זה נוהג כיום בנהיגה , אחורי ארי ולא לנסוע מאחורי אשה...)
 |
|
|
|
|
|
