מחזיר גרושתו, נעשה ק"ו לכל גרושה ואלמנה!

בפרשת כי תצא (כד א-ג) נאמר:

'כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו. ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר. ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה. לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני ד' ולא תחטיא את הארץ אשר ד' נתן לך נחלה.


אם את גרושת עצמו שהיתה כבר אשתו ושרק היה לה בעל אחד בנוסף דנה התורה את הנישואים עמה כתועבה, א"כ ק"ו שגרושה או אלמנה מאחר ולמה דנו חכמים את האיסור רק במחזיר גרושתו משנישאת לאחר נלמד שעל אחת כמה וכמה כל מי שנישאת לאחר קודם ואיך אין איסור לקחת מן התורה אחת שנישאת אפילו אלף פעמים???

קוני,

בתקופה זו אני מצמצם את כתיבתי למה שנראה לי כ"הכרחי" במובן שלא להשאיר ספר שאינו מוגה ומכלל זה זועקת כותרת אשכולך זה.


שים לב לשתי נקודות בציווי התורה שהבאת:

לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה.

חז"ל ביבמות [י"א?] לומדים ממחזיר גרושתו לאשת איש שזינתה שאסורה על בעלה מאחר ונטמאה בידי בועלה. לכאורה זה פלא איזו טומאה היה במחזיר גרושתו? הרי היתר גמור היה לה להינשא לאחר! ואיך בכלל שייך ללמוד לגבי סוטה שזינתה תחת בעלה?

אך יש כאן נקודה עקרונית ביותר השייכת בדרך אגב למה שאני זועק כאן בלי סוף על "אחדות והתאמה".

נגיד שיש לך ידיד מנוער שהכרת אותו בבית הספר ולא ראית אותו שנים רבות ועכשיו אתה פוגש אותו שוב בנסיבות חדשות לגמרי. האם שייך שמחמת איזו סיבה שלא תהיה שתראה אותו כידיד חדש שלא הכרת אותו מעולם? לא שייך! תמיד זה יתחבר בזכרונך עם זה שהכרת אותו מקודם והקשר הנוכחי יהווה תמיד המשך בקשר שלכם מימי קדם.

הכלל הוא מה שאחד לא ניתן להפרדה. כל שחור הוא שחור אחד ומה שהוא מצטרף למליוני נסיבות זה לא מפריד את המושג עצמו. כך המושג הווה, אחד הוא ואחדותו מובנית בדעת האדם וכל מערכת ערכיו בנויה על הבסיס האחדותי שמה שאחד לא ניתן להפרדה ועל כל שוני להיות מתאים לפי האחדות שבו.

סליחה שסטיתי. בנוגע למחזיר גרושתו אין הנישואים השניים יכולים להיתפס כקשר חדש לגמרי, אלא כהמשך לקשר שבין בני הזוג שהתחיל עם הנישואים הראשוניים. כי כמו הידיד מנוער, אין זה קשר חדש אלא שיבה לקשר הראשוני שביניהם וזהו ה"לשוב" לקחתה!

נמצא כי הקשר הזה הרי הופסק בקשר של בעל אחר לאשתו וזה ה"הוטמאה" יש אטימות בקשר שביניהם נכנסו כאן בקשר הנישואין הגלובלי שביניהם, נישואי זר.

מובן ממילא שלומדים מכאן לאשת איש שזינתה. שם ממש בתוך הנישואין היה הפסק אוטם של ביאת זר!

ווטו,
לפי ההלכה אם הגרושה זינתה (כפנויה) עם אחר, אינה נאסרת על הבעל הראשון, בניגוד לא"א ששם לא שייך קידושין אלא רק זנות. עכ"פ לא כל 'התערבות' של גורם זר אוסרת אותה על בעלה הראשון.

מא"ד,

איה"נ, אך זה כבר ענין של דרגות הניתן להסברה בקלות ואינו סותר את גוף הרעיון המוכח מתוך הענין ומתוך המקרא. [גם לו"ד היה אפשר להוסיף ספקולציה שחז"ל תפסו את הענין בבחינות דרבנן שהוזכרו כאן!]

תודה לכולם

וטו, שימחתני בכפליים. א. זכיתי להתייחסות אקסלוסיבית ב. התשובה שלך נפלאה 'אמת אינטואיטיבית'. איך אומר מיימוני 'כל הפורש ממך...'

קוני

אם תמשיך לפתוח אשכולות כאלו, שמצריכים עיון בסברות ובמידות שהתורה נדרשת בהן, חכה ותראה אלו תגובות תקבל!

ולגבי וטו, אין לי אלא להסכים עמך. ויה"ר שיתפנה מכל טרדות ביתו, ונזכה להתבשם בסברותיו כהנה וכהנה!



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

ווטו

דבריך נאים ומשובחים וכמנהגי כשדבר תורה יוצא מגדר ווערטל ונכנס לגדרי תורת אמת אני נוהג לצאת בריקוד.