שלום לכולם, הגיע זמן להיפרד

איקה (או איקה אחרינא)

את לא מבינה את היסוד של הדברים בלומדעס.
מי שנמצא פה, עושה את זה כי הוא מוכרח להיות פה..
מי שעוזב, סימן שלא התאים מלכתחילה ..

קחי את זה בחשבון!

האזרח

אני סבור שאת מילות הזהב שלך צריך להעתיק למדריך הפורום!



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

איקה חבל...עד שהגעתי כבר את הולכת?!?!

האזרח ק.



הגדרת את זה נפלא

האזרח,

דבריך היו בבחינת "עוד כמעט קט..."

הההמממ חושבת על זה!

סיינפלד, כל אחד והשקספיר שלו.

לי שקספיר אומר: המלט - מערכה שלישית תמונה ראשונה:

המלט: לשוא האמנת לי, כי גם אם נרבה להרכיב מדות טובות בגזענו העתיק, הלא יעמוד בו טעמו הראשון, לא אהבתיך

אופליה : אם כן רומתי שבעתים

המלט: אל המנזר לכי! למה זה תרבי פושעים בעולם? הנה אני - מדה בינונית של יושר יש בי, ואף על פי כן יכולני להרשיע את עצמי בדברים אשר טוב לי שלא נולדתי משנולדתי. בעל גאווה גדול אני, נוקם ונוטר ורודף גדולות. והתועבות שבלבי רבות הן מכוח מחשבותיי להכילן, ומכוח דמיוני לשוות להן צורה, ומעיתותי לעשותן. ומה בצע לאנשים כמוני להתלבט בין השמים לארץ? מנוולים גמורים כולנו, אל תאמיני לאיש מאיתנו. לכי לכי אל בית המנזר"

איקה אפילו אני קורא לך להשאר, אבל רק בתנאי שתפסיקי אם הגישה הזו, שאת תמיד חייבת להגיב. כי לרוב את כותבת דברים טובים ועניינים, אבל ברגע שאת מתחילה אם תגובות וכחניות (בייחוד כאשר הדיון נוגע בנושאים פוליטים) אז זה סתם מוריד מכובדך.
אז קחי לך חופש, תעשי תשובה ותחזרי, וכלל לא אכפת לי אם תביאי לי ציטוטים מפה עד הודעה חדשה. מבחינתי זה תורם רבות לדיון.

אפילו הוא קורא לי להישאר

טוב, נשברתי, נישטאיך עשה לי את זה, באשכול: איזה איבר נקרא בתנך לב"
הוא אוהב את הגישה שלי", כמו שהיא עם מעלותיה וחסרונותיה,אם הוא כותב לכבודי, אני אכתוב לכבודו!

וחוץ מזה לאן יש לי ללכת? נישטאיך ואזרח, ביררתי לגבי אפשרות של הגלייה למקום תורה אחר, לא מצאתי.

"הוא היה אומר: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף המאזניים ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה – מכריע הוא את כולם. אבא שאול אומר משמו: אם יהיו כל חכמי ישראל בכף המאזנים ואליעזר בן הורקנוס אף עימהם, ואלעזר בן ערך בכף שניה – מכריע הוא את כולם. אמר להם: צאו וראו, איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם? רבי אליעזר אומר: עין טובה. רבי יהושוע אומר: חבר טוב. רבי יוסי אומר: שכן טוב. רבי שמעון אומר: הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר: לב טוב. אמר להם: רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם. ..." (אבות פ"ב הל' יא)

אלעזר בן ערך הוא החריף ועוקר ההרים שלדברי אבא שאול נתן לו רבו ריב"ז את היתרון על כל חבריו, ומכל תשובות תלמידיו מצאו תמיד תשובותיו של תלמיד זה חן בעניו ביותר. ראה (אבדר"נ פ' יד מ"ו). פעם שמע ריב"ז אותו דורש במעשה מרכבה, עמד ונשקו על ראשו ואמר: "אשריך, אברהם אבינו, שאלעזר בן ערך יצא מחלציך (חגיגה יד) אולם מכל רובי תורתו וגודל חכמתו לא נשאר רק מאמרים בודדים (ירושלמי יבמות פ"ג ה"ד: תוספתא תרומות פ"ה) והסבה היא כמסופר במקורות שונים: אחרי מותו של ריב"ז לא הלך ליבנה כשאר חבריו, אלא הלך בעצת אשתו לדימסית ולאמאוס, מקומות נאים ומים טובים ויפים שם. בחשבו שחבריו יבואו אחריו וילמדו יחד. "הוא שהלך לדימסית- נתמעט שמו בתורה: הם שהלכו ליבנה שת"ח ואוהבי תורה היו מצויים שם – נתגדל שמם בתורה (אדר"נ סופ פ' יד: קהלת רבה ז/ז)לפי האגדה שכח גם את הקריאה בתורה, וכשרצה לקרוא : החדש הזה לכם (שמות יב/ב) קרא: החרש היה לבם (שבת קמז) בו נתאשרו דברי ר' נהוראי (לקמן פ"ד מ"יח) "הוה גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך"


אני נשארת, גם בזכות כל החברים שעודדו אותי, אבל בעיקר כי אין לי איפה ללמוד בחברותא חוץ מהמקום הזה.
והתורה היא כל חיי , לולי תורתך שעשועי כי אז אבדתי בעניי.

או חברותא, או מיתותא.

איקה

עכשו עשית מעשה רבן גמליאל, שלא נטש את בית המדרש אפילו שעה אחת, למרות שהורידוהו מגדולתו!



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו