|
|
| נשלח ב-21/11/2003 06:16 |
|
| |
הרמב"ם:סוד אישיותו,ו"קץ הנבואה" / הסתירה
האם ידוע לך/לכולם מה שהרמב"ם כתב שהנבואה תחזור לישראל, ושהוא אף נתן לכך "קץ" קצוב? (בשנת ד'תתקע"ו, מאז עברו שנים רבות מאוד.) דברי צמחיוסיפון
באותה "רוח דברים" נשמעים מפי תלמידי חכמים "רבים וטובים" מחברי הפורום, חדשות לבקרים, גילויים "מרעישים" שהם בבחינת "חדשניים" שנהג בהם הרמב"ם, אנחנו הרציונלים המסכנים איננו מודעים להם, ואיננו יודעים את "כל האמת" "אנחנו" המצומצמים שלא ירדנו לסוף דעתו של הרמב"ם.אנחנו אלה שצריכים להכות על חטא שחטאנו.
רציתי לדון על: "קץ הנבואה".. בשנת ד' תתקע"ו (ועל התאריך המדויק ישנה מחלוקת) של הרמב"ם באיגרת השמד? ועל מה ברור בדיוק ש"הגיע לו הפסיקה מאת רבותיו"?(= שגם אותה הדגיש יוסיפון)
נושא שעניין אותי מאז ומתמיד, איך זה שמצד אחד אומר הרמב"ם, שאין לחשב קיצים, מנלן? מדניאל, ששם נאמר שהדברים האלה סתומים ואי אפשר לדעת אותם.והוא נותן כדוגמא את החישובים שעשו חכמים בנוגע לקץ בדבר השיעבוד במצרים, ואומר שאף "חישוב" לא עמד במבחן המציאות, ועוד במקרה המסויים הזה הקב"ה נקב בסכום השנים שיהיו בגלות.ואיך הוא מגנה את ר' סעדיה גאון על דבר החישובים שעשה, אבל מבקש שנדון אותו לכף זכות, כי המטרה שלו היתה "לעודד את רוח העם" ולהאיר להם אור בקצה המנהרה החשוכה, המציאות אותה הכירו בחיי היומיום וחיו אותה.
מצד שני כפי שיוסיפון מודיע/מכריז (כל הודעה רביעית שלו בממוצע, סתם... ) ש"אפילו" הרמב"ם חישב את הקץ, וכמה ברור מאליו שהדברים האלה, קרי: החישובים, הם דברים מקובלים להאמין בהם,שאפילו הרמב"ם...
ואולי, רק ואולי, נחשוב גם אנחנו על הרמב"ם מה שאמר לנו לחשוב על ר' סעדיה גאון? נדון את הרמב"ם לכף זכות, אף על פי שנאמר לו "הגם אתה ברוטוס?" ונבין, שגם הוא,- הרמב"ם רק רצה לעודד את רוח הנדכאים שעמדו לאבד את אמונתם בה'?
השילוב הזה של הנחרצות לעמוד על האמת עד הסוף בלי פשרות באומץ לב מוחלט, לבין הרגישות בכל מה שקשור להבנת נפש האדם ומצוקותיו בפרט, והרגישות לקיפוח חיי אדם בכלל, זה השילוב המנצח באישיותו של הרמב"ם. לדעתי העניה כמובן.
וזאת גם המסתוריות "האיזוטרית" שמסתתרת במורה הנבוכים, שבו אנו אלה שצריכים לגלות את דקות הרגישות הזו של הרמב"ם, ולהבין בביקורת העין הבוחנת, של גילויי האמת שלו, הרמזים, אימתי הוא מתכוון למה שהוא אומר באופן מוחלט כשמדובר על עיקרון או כלל,וזו דעתו האמיתית. ומתי הוא "מספר" לנו על אמת שהיא טוב יחסי.דברים שהם בבחינת אד הוק.לאותו הזמן.
אז מה אתה אומר יוסיפון? שנדון?
< זה גם חוב קטן, זנב שנשאר מהאשכול על בלעם, הבטחתי אז שנטפל בו >
וצמח , זה לא אישי, בטח כבר הספקת להבין, שבת שלום לך חבר.
תוקן על ידי - איקה - 21/11/2003 6:54:08
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2003 09:09 |
|
| |
דברי הרמב"ם הם באגרת תימן שבו כתב /שבידו קבלה נפלאה שקבלה מאביו ומזקנו "שקבלו מאבותיהם וזקניהם עד תחילת גלותינו מירושלם בענין זמן החזרת הנבואה לישראל בפסוק כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל".
הרב ראובן מרגליות מתייחס אליהן, בהערותיו לשו"ת מן השמים סימן עב, (הוצאת מוסד הרב קוק),ת ובהערתו הוא כותב אודות "חשבונות הקצין" שלא נתקיימו, וביניהן חשבונו של הרמב"ם, והרי דבריו:
"אם כי אמרו רבותינו ז"ל בסנהדרין צ"ז ב תיפח עצמן של מחשבי קצין, ובמס' דרך ארץ פ"א שהנותן את הקץ אין לו חלק לעוה"ב, הנה סיימו עלה בגמרא שם כי לא אמרו כן כי אם על אלו שהיו אומרים כיון שהגיע הקץ ולא בא שוב אינו בא, אבל המאמינים אמונת אומן בשרשי ויסודי דת קודש שמהם כי גאולת ישראל בוא תבוא אם שתתמהמה הם הרשו לעצמם חשוב מחשבות ולצרף אחת לאחת רמיזות יעודי הנביאים למצוא חשבון התחלת תשועת עולמים ומלכות שדי למען החיות לב אסירי התקוה ולחזק ברכים כושלות.
ומני אז מצינו יעודים וזמנים שונים החל מהמגילה שנמצאה בין גנזי רומי המוזכרת בגמרא סנהדרין שם עד ימינו אלו, כמו המובא בפרקי דר' אליעזר פכ"ח ראב"ע אומר שאין מושלן של ארבע מלכיות אלא יום אחד מיומוי של הקב"ה, א"ל ר"א בן ערך ודאי כדבריך שנאמר נתנני שוממה כל היום דוה חוץ משתי ידות שעה, תדע לך שהוא כן בא וראה כו', בזהר וירא קי"ז א בכל שתין ושתין מההוא אלף שתיתאה כו', שם קי"ט א יתפקדון ברזא דוא"ו ואיהו באלף שתיתאה כו', במהנ"ע תולדות קל"ט ב דבאלף שתיתאי לזמן ארבע מאות ותמניא כו' [וראה מש"כ הלאה], שמות י' רע"א לסוף שתין ושית שנין אחרנין כו', רע"מ פנחס רמ"ט א שבעין ותרין שנין בתר אלף ומאתן אינון חבלים דיולדה יתגליין ב' משיחין בעלמא כו', שם רנ"ב א בתר אלף ומאתן כו', וע' תצא רע"ט רע"א כמה מארי מתניתין דבעו לנחתא לעומקא דהלכה לאשכחא תמן קץ דפרקנא כו' עיי"ש ובהקדמת התקו"ז (ד' ע"ב) שבעין שנין בתר אלף ומאתן שנין דאיתחרב בי מקדשא כו', ת"ב (ס"ז ב) ששי איהי אלף שתיתאה, זהר חדש ס"פ בלק (נ"ו ג) לשבעין שנין באלף שתיתאה, וע' בית המדרש ח"ב ספר זרובבל.
ורב סעדיה גאון בהאמונות והדיעות מאמר שמיני על הגאולה האחרונה פ"ג וכן בספרו הגלוי שער החמישי [ראה זכרון לראשונים הו' רא"א הרכבי ח"ה ע' קמ"ג] חישב את הקץ, וראה רש"י דניאל ז' כ"ה עדן ועידנים ופלג עידן שהביא: כאשר ראיתי כתוב בשם רב סעדיה הם אלף וג' מאות ול"ה שנים כו', ורבינו הגדול הרמב"ם באגרת תימן כתב בהתנצלותו היות אנשי דורו רבי ספיקות באמונה ונפסדים בה וכמעט שאבדה דת ה' לולא הוא ז"ל כי גלה תעלומותיה וחיזק נחשליה והרביצה בלשונו ובקולמסו, וראה מכלל השתדלותו לקבץ המון בני אדם בחשבון הקצים לחזק תוחלתם לאמת כו', ואגב הביא הרמב"ם מה שהיה בידו קבלה נפלאה קבלתיה מאבי ומזקני שקבלו מאבותיהם וזקניהם עד תחילת גלותינו מירושלם בענין זמן החזרת הנבואה לישראל בפסוק כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, וראה הו' א"ש הלקין (נוירק תשי"ב) ובמבוא שם.
כן מזכיר ר"א אבן עזרא בפירושו לדניאל י"א ל' את בן היוצר שחיבר ספר במועד הקץ גם דברי ר' שלמה בן גבירול שרצה לקשור הקץ במחברת הגדולה על שני הכוכבים העליונים, גם דברי ר' יצחק בן לב ודברי רבי אברהם הנשיא בספר הקצים, על ר' אברהם ב"ר חייא הנשיא בספרו מגלת המגלה [נדפס ע"י מק"נ ברלין תרפ"ד] רמז גם הרמב"ם באגרתו באמרו וכבר עמד אחד מן המחודדים בספרד וחיבר ספר בענין הקץ ע"ד הכוכבים כו', וראה אשר כתב אודותיו ר"י ערמאה בספרו עקדת יצחק שער נ"ו פ' פקודי, ור"ע מן האדומים במאור עינים אמרי בינה פמ"ג [ויש שם ט"ס וצ"ל כלו חתיכא דאיסורא לכתבם וראוי שלא יראו החוצה], וע' רש"י כת"י שבמינכן מש"ש סי' יו"ד ועוד שם סי' רפ"ה.
גם רבינו הגדול רש"י ז"ל הביא מועד לקץ בפירושו לדניאל ח' י"ד ובפירושו לתלמוד סנהדרין שם בשם ר"ש בר דוד, וכן הובאו תאריכי קצים שונים בספרי רבותינו בעלי התוספות כמו בפענח רזא פ' וישלח פס' ואיחר עד עתה כו', ובפ' וילך ואנכי הסתי"ר אסתי"ר בגמטריא אלף שלש מאות שלשים וחמשה כו' כל הענין, בספר הדר ודעת זקנים עה"פ וימצאהו איש והנה תועה בשדה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2003 09:15 |
|
| |
רבינו הרמב"ן חיבר ספר מיוחד לבירור זמן הגאולה, שמו ספר הגאולה [נדפס מכת"י בלונדון תרס"ט], וראה בפירושו לתורה פ' בראשית ב פס' אשר ברא אלהים לעשות [ועיין בחתם סופר ח"ו סי' ס"א], ובס' שושן סודות (קארץ תקמ"ד) ע"ג ע"א, בקטעים מכת"י על שנת הגאולה [הצופה לח"י בודפסט כרך ה' ע' קצד], בס' ברית מנוחה מר' אברהם מרימון ספרד בניקוד הז' [כ"א ע"א טור ב יום ואשמורה], בפירוש לס' התמונה ג אות סמ"ך [לבוב תרנ"ב, נ"ח ע"ב].
רבינו אפרים בפירושו לתורה [מכת"י יוהניסבורג תש"י] בדרוש על הגאולה (קכב - קכג), ובפירוש חמש מגילות לר' דון יוסף אבן יחייא [בולוניא רפ"ח] ק"א ע"א כותב: בסוף חמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולם, בקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך יבא קיצנו בעזרת ה' למען יוכלו לשבת בני ישראל בטח על אדמתם בשלש מאות שנה מהאלף הששי, למען יתראה לעין כל היות האמת אתם ויהנו בגוף ובנפש מן העולם הזה תחת אשר נענשו בעול גלות האומות בגוף ובנפש.
והרבה ממבארי ספר דניאל מהרלב"ג עד רמ"ל מלבי"ם הביאו רמזים לקבוע תאריך קץ הגאולה, וראה אשר כתב הרשב"ץ בספרו אוהב משפט [ר"ב ע"ב], ר' אבגדור קרא בס' קנה חכמה [ל"ו א], ובספרו הפליאה [מובא בשמו גם בילקוט ראובני ובס' עמודיה שבעה סוף עמוד השביעי יריעות שלמה], ר"י אברבנאל בס' מעייני הישועה מעין י"א תמר יו"ד ובספרו ישועות משיחו העיון השני ספ"ב ובכ"מ, בעל ספר הנצחון ובעל מעשי ה', ור' אברהם בעל משרא קטרין [ראה קרית ספר כרך ז ע' תמז - תמח מכת"י] שכתב: מה ששאל כבודך אם נמצאת אצלי התשובה שהשיבו מן השמים אל הר"מ מרוטנבורג וז"ל על ענין הקץ סדר השאלה והתשובה שנמצאה עתה כך הם, התענה ג' ימים ושאל שיגידו ליסוד הקץ והראו לו אלה האותיות בא"ה כו' כל התשובה, כן הזכיר קץ הגאולה הר' אברהם זכות, ובמאור עינים חלק ימי עולם פמ"ג הביא שר' מרדכי דיאטו חיבר על זה ספר בשם מגדל דוד.
כן נתפרסמו בדפוס ספרים מיוחדים לחשבון הקץ מנהם הס' חזון למועד מר' שמואל ב"ר יהודה וואליריאו [וויניציאה שמ"ו], קול מבשר מר' אברהם ששון [וויניציאה שפ"ה]. ומוזכרה אגרת הגאולה מר' חיים גאליפאלי בעקרים מאמר ד' פמ"ב, והאריכו בזה בס' שארית יוסף מר' יוסף בן שם טוב [נדפס בשלוניקי] צ"ח ע"א, בזרע אברהם שעל הספרי [דיהרנפורט תקע"א] בדרוש שבסוף ח"א [צ"ח ע"א], בס' עת קץ מר' יצחק חיים כהן מהחזנים [אמסטרדם ת"ע], בעשרה מאמרות מר' אליקום ב"ר אברהם [לונדון תקנ"ד] ח"ב מאמר בינה לעתים א - כו. וראה כפתור ופרח מר' אישתורי הפרחי פ"ו [ברלין תרי"א] י"ט ע"ב, והו' רא"מ לונץ [ירושלם תרנ"ז] ע' קיב - קיג דברי מחשבי קיצין.
תאריכי קצים הוזכרו גם בלקוטי תורה מהאר"י ז"ל פרשת מקץ נ"ג ע"ב. באגרת לקץ הימין המיוחס לרבינו חיים וויטאל, בהקדמת ס' עמק המלך ושם ל"ג ב, ס"ח א וס"ט ג, בס' המפואר מהקדוש ר' שלמה מולכו, בס' זרע בירך ח"ב וקנה חכמה [פפד"א תמ"א] כ' ע"ג, באור החיים עה"ת פ' צו ו' ב כל הלילה עד הבוקר, ופ' פנחס ס"פ י"ט [וראה בספרי תולדות רבינו חיים בן עטר פרק א הע' טו], והגר"א מווילנא בפירושו לספרא דצניעותא פ"ה [ווילנא, ל"ג ע"ד] אמנם סיים: מכאן תדע קץ הגאולה שהיא בעתה ח"ו כשלא יהיו זכאין שהוא הקץ האחרון ומשביע אני את הקורא בה' אלהי ישראל שלא יגלה זה.
כן מבואר קץ הגאולה בס' תולדות יעקב יוסף מהרה"ק מפולנאה בפ' תשא, בס' דרכי נועם על אגדות רבב"ח [קניגסברג תקכ"ד], במקדש מלך שעל הזהר וירא קי"ז ב ובכסא מלך שעל הקדמת התקוני זהר [וורשה תרמ"ג] אות צ בס' זהר חי מהגה"צ מהרי"א מקומרנא פ' וישלח על פס' מי זאת הנשקפה ושם פ' וירא ובספרו מעשה ארג למשניות במעשר שני פ"ה (נ"ו ע"א) ד"ה אמר ר' אחא כו' כי בשנת תשל"ו יהיה תחיית המתים בכל העולם ובשנת תש"ס יהיה יום הדין הגדול והנורא כו' עיין שם. כן מובא חשבון הקץ בס' שאל לך אות פ' פקודי (מ"ד ע"א), ונדפסו חוברות אחדות בענין זה בזמן הקרוב לנו כמו אגרת לקץ הימין מר"י גולדצווייג [מנשסתר תרנ"ו], חזון למועד מרא"ל קרסטין [ברלין תרנ"ז], קול מבשר [דרוהביטש תרנ"ח], כסף מזוקק שעל הרמב"ן לתורה [לבוב תרנ"ח] בפ' בראשית ב' ג, דבר בעתו [סיגוט תרס"ה], וחשבונות הגאולה [ירושלם תש"ט )
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2003 09:20 |
|
| |
.
והרבה תאריכי הקץ הוזכרו בכתבי יד שלא נתפרסמו בדפוס. ראה רשימת כת"י שבאוקספורד הו' נייבויאר מספר קנח, רעג, אלף תשע מאות וט"ו, אלפים מד, נז ועג. אלפים ארבע מאות ומ"ו, אלפים חמש מאות ט"ו ומ"ט. וראה כתבי יוט"ל צונץ ח"ג לקוטים יג ע' רכד - רלא, הצופה לחכמת ישראל שנה ה [בודפסט תרפ"א] ע' קצד - רב, ודורשי רשימות ימצאו עוד כהנה וכהנה בכתבי יד ואולי גם בספרים מודפסים שגדולים וטובים השתדלו לעמוד על חשבון למצוא סמוכין למשאת נפשם המדוכאת הצמאה לגאולה [ועיין בשלשלת הקבלה בדור הרמב"ם ורש"י שהביא תאריכי קצים אמנם רובם שאב ממ"ע הנזכר].
והנה אם כי עדיין לא נושענו בגאולה שלימה על כל זה ראינו כי לא מלבם אך רוח ה' נוססה בהם ובהרבה מאותם זמנים שעליהם בישרו נפקדו ישראל והיו מאורעות כבירות מעין חבלי משיח אבל לא איכשר דרא ויצא מה שיצא, עיין תקוני זהר חדש (צ"ה א) דקץ אית בכל דרא ודרא כפום זכוון דלהון דכל מאריה דדרא כפום דרוב דרא נוטים אבתריה ואם חובין מתרבין עלה אדחייא פורקנא עד דרא אחרא, וכעין שכתב רבינו בחיי בספרו פ' בא פס' ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים כו' שעלינו להאמין כי ג' קצים המפורשים בדניאל בגאולתינו העתידה כולם אמת אע"פ שיש שם מדות וחשבונות מתחלפות ועל כן נגזרו כאן ג' קצים שאם יזכו יהיו נגאלים בראשון ואם לא יזכו בראשון אולי יזכו בשני ואם לא יזכו גם בשני יזכו בשלישי ואי אפשר שתתאחר הגאולה מן הקץ הקצוב האחרון ואילך כן כתב רבינו חננאל ז"ל. וכ"כ הרבינו בחיי בספרו כד הקמח סוף ערך גאולה שלישית. וראה בס' אור לישרים מהג"ר זרח איידליץ [פראג תקמ"ה] דרוש ג [כ"ה א] שהביא מצוה לפרסם מה שאמר הגאון מו"ה פייבש על מ"ש בזהר בזא"ת יבא אהרון וכו' והרי כבר כלה כל הקץ ועדיין לא בא כו' וזהו שנרמז במסורה מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום [ש"א כ' כז], ומשיב: מדוע לא כליתם חקכם גו' גם תמול גם היום [שמות ה' יד] כו' ובס' אור חדש מהגר"ח באכנר [אמסטרדם תל"א דף נ"ב], ויעוין בבני יששכר חודש סיון מעלות התורה אות יט [ובהגהותיו לזהר בפ' תולדות קל"ט ב] מש"כ לאמת כל הקצין שחזו מראש בעלי רוח הקודש אם כי כבר חלף ועבר זמנם. דכתיב בירמי' ל"א ל"ח הנה ימים באים נאום ה' ונבנתה העיר לה' וכו'. והנה תיבת באים היא קרי ולא כתיב, כי הנה הזמן נברא בכל עת ובכ"ז למשל אחרי כלות השנה הנה השנה ההיא חוזרת לנרתיקה, ונשפע מעולם העליון מלמעלה מן הזמן אל תחת הזמן שנה אחרת, [וכל זמן שהוא כבריאה מיוחדת יש לו תפקיד מיוחד כאמרם בפסחים ב' ע"א קרייה רחמנא לנהורא ופקדיה אמצותא דיממא, וקרייה רחמנא לחשוכא ופקדיה אמצותא דלילה], ונרמז לנו בדברי הנביא בתיבת באים שלא נכתבה באותיות להורות שאותו הזמן אשר בו הקץ לא יבא בגבול הזמן מעולם העליון רק כאשר יבא, ממילא תבין כי השנים אשר דברו חכמים ברוח קדשם עדיין השנה הזאת נשארה בגבהי מרומים עד אשר יבא הזמן ויהיה בכתב ובגבול, הנה ימים באים ויתראה לעין כל שכל דברי הנביאים והחכמים קיימים.
ורבינו יעקב איש תם דסליק לעילא ושאל שאילתא על קץ הקצין זמן ברור שאין לדחותו לא קיבל על זה תשובה, ומה נעימה ושנונה התשובה שקיבל רבינו אברהם שגם הוא עשה על זה שאלת חלום והשיבו לו בצחות לשון הכתוב: מי - שאל ואל - צפן וסתרי [שה"ק שם], וכמו שנאמר לדניאל כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ. וכבר אמר ר' אבא [סנהדרין צ"ח א] אין לך קץ מגולה מזה שנאמר [יחזקאל ל"ו ח] ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונושבו הערים והחרבות תבנינה והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והטיבותי מראשותיכם וידעתם כי אני ה'".
עד כאן המקורות לנבואות של חישובי קיצין שלא נתקיימו.
?????????????????????????????
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2003 12:04 |
|
| |
איקה
הנושא שהעלית חשוב מאין כמוהו.
הרמב"ן בתחילת מאמר הגאולה (אין לי אותו לפני ואני מצטט באופן כללי מהזיכרון)
אומר שהוא מציע הסבר לחשבונות שבספר דניאל וכו'... ואומר לפי זה מתי יהיה ה"קץ". אבל הוא מסייג את זה באופן ברור ואומר שזאת רק הצעה ויתכן שהיא הנכונה.
שבת שלום
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2003 12:53 |
|
| |
שמחה שזה מעניין אותך
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2003 13:33 |
|
| |
קיבלתי לתיבה האישית, היות ויכול להיות שבדברים יש אמת שאני לא מודעת לה אביא בפניכם את הדברים, ואם יש ממש בדברים אנא העמידוני במקומי.
האשכול הנ"ל כפול ומכופל, ולהודעה וענין החוזרים על עצמם בכל אשכול ובכל נושא.
האשכול של בלעם בו התווכחת עם עצמך, ללא שום הגיון ותרבות ויכוח ומתוך עקשנות לכסות על האמת ומתוך סילוף דברי הרמב"ם והתעלמות מכוונת מדבריו הברורים המובאים בכל מקום, וכל זה רק כדי שלא להתנצל על כך שלגלגת על דברי אלקים חיים (שאכן הושמו בפי בלעם הקוסם הרשע).
כמובן שהבאתי רק את הטענות שאפשר לדון ולבחון אותם, השאר לא היה שווה התיחסות...
שבת שלום
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|