מחר יחגגו עולי אתיופיה את הסיגד

.




מחר, כ"ט במרחשוון, יחגגו יהודי אתיופיה את החג היחידי שהם חוגגים ואיננו מוכר לנו, הסיגְד. חג זה נחגג שבעה שבועות לאחר יום הכיפורים, ולפי מסורתם של יהודי אתיופיה, הוא זכר לכינוס שעשה עזרא הסופר בירושלים, וביטא את הקשר והגעגועים לירושלים.

באתיופיה, החג היה נחגג על הרים סביבות הכפרים לאחר יום של צום, בחגיגה של תפילות ואכילה, וקריאה פומבית של הקייסים בתורה.

עולי אתיופיה בארץ חוגגים יום זה בשני מקומות כיום: האמהרים מתקבצים באיזור הטיילת של ארמון הנציב, צופים פני הר הבית, והטיגרים בדרך כלל מגיעים לרחבת הכתל המערבי לחגוג שם.

מי שיזדמן מחר לירושלים, ועתותיו תהיינה בידו, מוזמן, הוא בטוח לא יהיה הלא-עולה-מאתיופיה היחיד שם.

מואדיב

אפשר להרחיב עוד?

א. האם יש זכר לדבר כזה במקורותינו?
ב. מתי יוצא הכינוס של עזרא לפי המקורות?
ג. האם הם נוהגים ביום זה איסור מלאכה, והאם יש לו בכלל גדרים מסויימים, ומה הם?
ד. מה ההיסטוריה של החג הזה?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

.



צר לי, אך בשל מגבלות שפה, אלו שעמם אני מדבר, אינם מן הבקיאים דוקא, בעוד שרוב המבוגרים, מתקשים בעברית.

במקורותינו, לעניות דעתי, אין לכך זכר. שני הכינוסים הנזכרים בעזרא ובנחמיה היו בכ' בכסלו (בו רעדו האנשים גם מתוכחתו של עזרא וגם מהגשמים, ככתוב) ובראש השנה.
מוזכרים גם כינוסים אחרים - בכ"ה באלול נשלמה החומה, ובכ"ד בתשרי, אולם אף אחד מהם איננו עונה על התאריך בו חוגגים יהודי אתיופיה, שבעה שבועות לאחר יום הכיפורים, ביום החמישים.


בין כה ובין כה, עלתה בי עוד שאלה, הקשורה בלוח השנה.
בלוח שלנו, מרחשוון וכסלו יכולים להיות שניהם חסרים, שניהם מלאים, או חסר ומלא. היאך זה השפיע, וכיצד נשתנה - או שלא - תאריך החג עם עלייתם ארצה ?

אינני יודע.

ובעזרת "ישראל אַמַלַק (ה' = אדון ישראל, מלך ישראל), נדע.

על כל פנים, תודה על התוצאה ועל הההשתדלות.



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו