|
|
| נשלח ב-27/11/2006 09:57 |
 |
| |
שמעתי אותו לפני שנה-שנתיים בערך בשם הרב אלישיב מאחד ממצטטי ההלכות הידועים,
אגב, ברור שדברי ממללא נכונים גם לגבי דינים מפורשים במשנה ובגמרא שאותם הדברים אם היו נשמעים רק מפי רב קונסרווטיבי לא היו מתקבלים,
אם כי כאן נכנס שיקול-הנצח של "הכתפיים", רק לתנאים והאמוראים מותר לומר כזה דבר אבל לנו לא, ובמחשבה שניה זה ההסבר החרדי ליחס שתיאר ממללא קודם, כלומר ששיקולים מסוג זה כמו "כבוד הבריות" יכול לומר רק הרב אלישיב ולא כל רב קונסרווטיבי ריק ופוחז,
ובכלל כל היחס לטעמי המצוות בציבור החרדי הוא מאוד לא רציני, מאוד לא משנה מהו תוכן הטעם מאשר שיקולי פסיקה למיניהם,
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2006 10:27 |
|
| |
גוונא,
טענתך לגבי טעמי מצוות מוצדקת מהסבה הפשוטה שמאז שנפסקה הלכה דלא כר' שמעון אין לטעמי מצוות שום נפק"מ (הגזמתי קצת)
עיינתי קצת בתושבה של גוליניקין בדף הפותח. הוא בוודאי יודע שכל טיעוניו הם בלתי קבילים ע"י פוסקי הלכה, כולם יודעים שזה מנהג מאוחר ודלא כמבואר בתלמוד ואעפ"כ היא הנותנת. גם שיקול של איחוד עם ישראל אינו שיקול הלכתי כיום למרות שכולם יודעים על לא תתגודדו, וטיעונים היסטוריים הם בוודאי בחינת נותן טעם לפגם.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2006 10:37 |
|
| |
נו, באמת. חתיכת נייר טואלט לא בטוח שבכלל היא אסורה (אפילו מדרבנן), ושיקול של "כבוד הבריות" נאמר להדיא גם לגבי דברים שהם דרבנן גמורים. ואין בדברים כל חידוש.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2006 11:28 |
|
| |
הפרעתוני,
זה כל הרעיון, אפילו שזה כך אני בטוח שהיו לועגים לרב קונסרווטיבי שהיה פוסק כך,
תוקן על ידי גוונא ב- 27/11/2006 11:29:12
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2006 16:22 |
|
| |
חברים, בואו לא נקצין את זה. ברור שרוב מורי ההוראה החרדי לא מסוגלים לכתוב בסגנון של הרבנים הק', וגם פסיקותיהם יהיו שונות כיון שכיום מנחה אותם לרוב החמרה בכל מצב.
אבל, האם הפסיקות הק' כל כך רחוקות מפסיקות של רבנים ד"ל, במיוחד צעירים? לדעתי לא, בטח לא הפסיקות בנושאים חמים כמו הפרית מבחנה. אפילו הפניות למחקר במאמרים הלכתיים כבר ראיתי לא אחת. ובכל זאת, ואפשר לראות זאת גם כאן בתגובות אליהם מעצם זה שהם מתוייגים כק'.
באותה מידה, אפשר לקחת פסקים של רבנים ד"ל מסויימים, למשל בסגנון של הרב אבינר שהם לרוב לא מתחכמים ולעתים נוטים להחמרות ולפרסם אותם בשמו בפורום הסמוך, ובכך נפתח תחרות מי ילעג יותר לרב אבינר, למרות שמבחינת עטיפת התחכום, המקורות ואולי גם רוח הפסיקה היא לא בהכרח שונה מהותית מכל פירור הנהגה משולחן גבוה שעשרות כמוהו מקובצים בקובצי הלכה מגדולי הדור ונחטפים בשקיקה ברחובות בני ברק. מאידך, הד"ל כמובן יגנו עליו (אא"כ יש להם חשבונות אחרים עם הרב אבינר, אז הם יצטרפו לחרדים).
וכן על זו הדרך. לסוציולגיה יש מרכיב משמעותי באופן שבו אנו בוחנים כתיבה תורנית ופסקי הלכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2006 16:28 |
|
| |
ממללא,
האם ניתן לפסוק בנושאים שטרם נגעו בהם או שדורות לא טפלו בהם בכלים הלכתיים חרדיים טהורים?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2006 17:24 |
|
| |
בע"ב,
האם אתה מכיר דרך אחרת לפסוק הלכה, מלבד תוך שימוש בכלים הלכתיים "טהורים"?
מה זה בדיוק "כלים הלכתיים חרדיים"?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2006 18:39 |
|
| |
אני צריך לחפש הגדרה קצת יותר טובה איך להגדיר חרדיות דהאידנא לצורך הנושא.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2006 19:04 |
|
| |
רמבמיסט,
א. הכתבה הזאת הובאה כאן ועליה התפתח הדיון מחדש.
ב. מדוע נראה לך שמה שמתואר שם שייך להגדרה "בכי רע"? בעיני הוא דוקא מעיד על כיוון חיובי (ביותר מהקשר אחד).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2006 11:10 |
|
| |
http://www.makorrishon.net/show.asp?id=15850
מדברי אלחנן שילה
"... החולשה הגדולה של הדתיים הליברלים", הוא ממשיך. "אם אתה מאמין בתורה משמיים, בדינים כמו עונש מיתה על הומוסקסואל או הרג מקושש העצים בגלל חילול שבת - אתה לא יכול להיות ליברל. אתה באופן קבוע במבוכה ובמגננה. בכלל, הקבוצה הזו, האורתודוכסים הליברלים, אינה מצליחה להגיע להשפעה, והיא נמצאת תמיד בעמדת נחיתות בין שאר הקבוצות הדתיות. אחת הסיבות לכך היא שהעירוב של מחויבות להלכה עם ליברליות נתפס כלא אותנטי. הם מקבלים את כללי המשחק של האורתודוכסיה, ולכן כליברלים תמיד ידם על התחתונה".
להפך. אפשר לראות אותם כגיבורי ההלכה, המנסים ליישם אותה מתוך מעורבות מקסימלית בחיים.
"אתה רואה שם כל הזמן חוכמולוגיה מסוימת. קח למשל את הפלפול של בית הכנסת השוויוני 'שירה חדשה', שאפשר לתת לאשה לשיר חלקים מסוימים בתפילה כי 'קול באשה ערווה' אינו חל על דברים שבקדושה. לא יעזור כלום, זה נראה התחכמות. המנטליות של ההלכה היא חרדית; למשל, היא רואה כל דבר ארוטי שמחוץ לחיי הנישואין כדבר פסול, כולל אפילו להסתכל על אשה. ובלי ארוטיקה מסוימת, בלי התייחסות ליופי של הגוף, הלכה חצי האמנות, הלך המחול, וההשתתפות שלך כדתי בעולם האמנות תהיה תמיד מתוך רגש נחיתות כלפי דתיים שנמנעים מכך. כשאתה הולך למופע, אפילו אם פתרת איכשהו את 'קול באשה ערווה', אתה מבטל תורה, ומבחינת ההלכה מוטב שלא תלך לשם; רוח ההלכה אינה נותנת ערך עצמי לחיי חולין".
_________________
בברכה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2008 12:47 |
|
| |
אחותי, לקחת לי את הכיפה / יאיר שלג
הגבולות בין הדתיים הליברליים לקונסרווטיווים מיטשטשים והולכים באחרונה, ולפעמים המעבר ל"תנועה המסורתית" נראה המשך טבעי לדרך של "בני עקיבא". נותרה בעיקר בעיית התווית
|
|
|
|
|
