קניה באשראי האם זה רבית?

מקובל על שני תערפי תשלום עיקריים
תשלום במזומן ותשלום דחוי.
תשלום דחוי יקר יותר מאשר תשלום במזומן.
כלומר עבור ה"הלואה" שנותן המוכר לקונה
ישלם הקונה מחיר.
לכאורה זה ממש רבית ואיסורו מהתורה.
מה ההלכה בדבר?

ומה הדין? באם הנך רוכש מוצר, בצק דחוי, והנך אומר למוכר מיוזמתך: "הוספתי לך כמה שקלים, כי זה צק דחוי"?

צווי דינים,

עדיין אבק ריבית (כמו כל ריבית במכר ולא במילווה). אין נפק"מ שהמוכר לא דורש, כי ריבית אסורה על שני הצדדים. כך לענ"ד.

שאלה מענינת אחרת היא ריבית בכ. אשראי. שמצד אחד זו הלוואה ממש (ע"י חב' האשראי), ומצד שני נועדה לעיסקא ממש (יותר מאשר היתר עיסקא הנוהג), שכן המלווה (חב' האשראי) מעמידה כסף לרשות הלווה (הקונה), אבל גביית הריבית מותנית בהצלחת העיסקא (הקניה מהמוכר, שאינו צד להלוואה). אמנם יש שוני בין זה לבין העיסקא המתוארת בהיתר הסטנדרטי, אבל ראוי למחשבה.

אוי לשכן ואוי לשכנו