דבר מוזר - טמון באש פטור

דורש

לא קראת את ההודעה הראשונה. כשקוראים כותרת ללא ההודעה הראשונה לא מבינים מספיק מה כונתה.

הפותח כתב 'לכאורה מוזר' וככה גם מתבטאים הרבה לומדי תורה כנראה שהם סוברים שגם מה שנראה מוזר זה חלק מהאלוהות שאין חוץ ממנה. חוץ מזה 'לכאורה מוזר הדבר' בגימטריה 'טמון באש פטור' (ההפרש מתאזן עם סוד גלגול המספרים).

אראל
אכן לא הבנתי שאלתך בתחילה, ועתה אסביר דברי.
יש לעמוד על ההבחנה בין המזיקים השונים, וכיצד אנו מסתכלים על שני אוביקטים סמוכים ביחס למזיקים השונים.
לגבי בהמה לא שייכת הקטגוריה של טמון. מדוע? הואיל וישנה חלוקה יסודית בשן ורגל בין דרכה ללא דרכה. כאשר אנו דנים בשני אובייקטים מוזקים הסמוכים אחד לשני מנק' מבט של היזק בהמה, השאלה העולה היא האם דרכה של הבהמה להזיק את האובייקט הניזוק, ומה היחס במעשה ההיזק של הבהמה בין שני האוביקטים. מבחינה זו נזקי שן ורגל דומים.
החיוב היסודי בבהמה הוא דרכה להזיק במגע ישיר עם האובייקט (מכאן נולד קנס צרורות שאינו אלא הרחבה) הניזוק, שהרי זה האופן הרווח של ההיזק בבהמה. על כך הוטל חיוב מקיף על המזיק, מאידך כל נזק שאינו ישיר משלמת חצי נזק בתורת קנס (זו גם הרחבה). לשון אחר: מנק' מבט של נזקי בהמה ההסתכלות היסודית היא שדרכה לפגוע במה שגלוי לה לפי טבעה רגל בדריסה וכדו' ושן באכילה, אלא שכדי להרחיב את האחריות על הניזוק הטלנו חיוב חצי נזק גם על כל נזק מתלווה.
מעתה, לגבי טמון יש לשאול האם לגבי בהמה אנו רואים את הטמון כיחידה אחת או כשתי יחידות. מסתבר שהדבר יהיה תלוי ביחס בין הדבר המוטמן למה שמטמינים בו ולמעשה הבהמה- כך לדוגמה בסל ובו פירות ודרכה עליו אם דרכה לדרוך על סל כגון זה הרי הסל ומה שבתוכו נחשבים כיחידה אחת וחייב נזק שלם ואם אין דרכה לדרוך על הסל הרי הכל חצי נזק. וכן ראה רמב"ם נזקי ממון א,ה אם מועדת לדרוך על פכים קטנים והוא הדין לעניננו השאלה אם דרכה לדרוך על ערימה מסוג זה ומנק מבט זו הערימה ומה שבתוכה נחשבים יחידה אחת, וכן ראה לדוגמה רמב"ם ג,ח; והוא הדין להיפך אם בא לאכול את הקש ואכל את מה שבתוכו תלוי אם דרכו לאכול או לא. מעתה, מתחילה יש מקום לדון האם האוביקטים יחשבו נפרדים או לא ודרך ההסתכלות תלויה בדרכה של הבהמה לגבי אופן ההיזק.
נמצא שמתחילה אנו מחייבים בנזקי בהמה חיוב נרחב על המזיק לשמור שהרי ביכולתו לשמור, אם שמר כראוי פטור, ואם לא שמר כראוי הואיל ונזק הרגל והשן קלים לשמירה וצפויים מעיקר הדין חייב נזק שלם. וכקנס להרחבת השמירה חייב גם על משונה חצי נזק במשונה, ולשאלתך: לטמון אין קטגוריה עצמאית אלא הוא נכלל בקטגוריה של דרכה ומשונה בהתאם לאופן ההיזק.
(ראה בעיתו של ר' ירמיה בירושלמי (דף ה ע"א): דרסה על הנוד משלם נזק שלם ועל השמן חצי נזק. היתה טבלה מונחת וזכוכית עליה דרסה על גבי הטבלה ונשתברו (הזכוכית) על הטבלה משלם נזק שלם ועל הזכוכית משלם חצי נזק. (תן דעתך שנתנו דוגמה בנזקים בדברים שקופים, ויש לדון אם דן מדין צרורות או כעין דברינו).