|
|
| נשלח ב-14/3/2009 22:10 |
|
| |
זכור לי שיש מחלוקת גדולה בין הרמב"ן לרמב"ם שהראשון טוען בתוקף שיש לאל יד ה' לעשות משולש מרובע. אודה מקרב לב למי שיכול להפנות למראה מקום או לפחות איזור משוער.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2009 22:33 |
|
| |
לפלא אם יש כזה דיון מפורש! לגוף הנושא אם כי לנו לא נתפסת אמירה ש \ לא \ או ש \ היינו /, עקרונית נוכל להבין כוונת המשפט לומר שמוחלטות הווה הינה מעל רעיון התופעות הפרטיות ולכן ייתכן תיאורטית שעיצוב מחדש של מודעתנו תהפוך את אותן התופעות שמופיעות בצורה כזו \-/ להופיע בצורה כזו |=| ושנחשוב איכשהו שזו אותה התופעה. זה אומר בקיצור שמוחלטות הווה מוחלטת יותר מעיצובי מודעותנו אבל לומר שכתב חכם שעיגול הוא משולש זו הוצאת לעז.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2009 23:20 |
|
| |
ווטו,
המשפט שכתבת כאן הוא המקבילה המילולית למשולש-שהוא-מרובע, רק קצת פחות מובן.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2009 23:52 |
|
| |
זבוב, הרמב"ם טוען את טיעוניו כנגד שיטת ה"כלאם" ובכללם כנגד ר' סעדיה גאון, לגבי הרמב"ן איני יודע.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2009 00:46 |
|
| |
השכן,
הסבר נא את ה"קצת יותר מובן" של "משולש-שהוא-מרובע"!
סה"כ הסברתי את מה שנראה שיכל הרמב"ן או כל חכם אחר לכוין במשפט כזה. הרי למשולש מרובע אין כל משמעות וזה מלל שוא גרוע מבלהבלה [כמבואר למעלה] ובכל זאת בני אדם משחקים עם מילים אלה. זה אפשרי מאחר ולא מבינים לכה"פ אחד משני המושגים; ה' ומילים. יש שנופלים במלכודת ומשיבים על משחק זה ברוח השואל ואומרים שה' אינו יכול. באמירה כזו על נבצרות אצל ה' לעשות משולש מרובע חשים שלא בנוח. מתוך חוסר נוחות זו מחליטים לומר משפט הפוך שה' יכול לעשות משולש מרובע וחשים שיצאו ידי חובת האמונה-הדת ומזלזלים בזלזול בה' הגדול יותר של לומר דברי שווא. למי שלוקח את ה' ואת מלאכו שכליאל ברצינות זה יוצר מעגל קסמים בלתי נגמר. לזאת באתי לומר שאם מבינים את ה' כ"הווה" דהיינו המוחלטות של הכל בכל מכל כל [הנידון באשכולות משלו] ומבינים גם שהמילים אך משקפות תופעות כפי שהן בפנינו שאין הופעתן מוחלטות, אזי ניתן לחשוב על אפשרות תיאורטית של מבט על המציאות שכיום הוא על משולש ומבט שכיום הוא על מרובע שאיכשהו יהוו אחד. זה לא אומר "משולש הוא מרובע" לפי מבנה דעתנו היום, שזה מלל שווא אבל זה אומר שבאותו הגיון גם איננו יכולים לדבר על מוגבלות ביכולת הווה ומסתבר שאם ישנו לרמב"ן כזה, לזה כוונתו.
_________________
למד לשונך לומר: "איני יודע" כך תדע את שהנך יודע
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2009 01:04 |
|
| |
אה.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2009 02:30 |
|
| |
איני יודע אם כבר נזכר באשכול זה אבל איך מסבירים מקום הארון אינו מן המדה. שפשוט הוא שהארון תופס מקום שהרי אם אין בו שיעורו הרי הוא פסול. ומצד השני אינו תופס מקום שהרי אינו מן המדה. ועוד זאת שדוקא משום שתופס מקום, ולכן הוא ארון, הוא אינו תופס מקום ואינו מן המדה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2009 04:03 |
|
| |
בודאי אתם מכירים את הציורים הלא אפשריים כמו המדרגות הבלתי נגמרות ומשתלבות בתוך עצמן. הקב"ה בודאי אינו פחות בעל יכולת מהציירים האלו, וגם אם במימדים המוחשיים המוכרים לנו לא יכול להיווצר דבר כזה, אין שום סיבה שלא יוכל להיות מימד, ולו יהא מימד שאצלנו הוא אך דמיוני, שבו ניתן יהיה לראות דברים כאלו, לא פחות מאשר לראות ספינת ברזל שטה באויר.
ולו יהא, שהבעיה היא סמנטית בלבד, ובעצם משולש-מרובע הוא משולש עם "בחינת" מרובע - כלומר "לא כפשוטו".
מאידך, מצד פשוטו, כבר אמרו ששמע כל צווחה בעיר ואמר יה"ר שלא יהיו אלו בני ביתי - הרי זו תפילת שוא. איננו מניחים שהקב"ה משנה את העבר. (ובגמ' כתוב ש"נס שאני" והוא דבר הצריך ביאור). אמנם יש לשאול מה הטעם לכך שהקב"ה איננו משנה את העבר?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2009 05:11 |
|
| |
בס"ד
שאלה כפרנית שכל מטרתה היא לתת לקב"ה יכולת מוגבלת וברור הדבר שאין הקב"ה כפוף לחוקי הטבע כי הוא ברא אותם אבל גם מאידך הקב"ה לא משנה את הטבע אלא לצורך גדול.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2011 12:50 |
|
| |
האבן שאלוקים לא יכול להרים - יוני לביא
ואז הוא שלף את הגו'קר. הקלף המנצח שאי אפשר לעמוד נגדו. "אז אתם אומרים שאלוקים הוא כול יכול, הא?", לחש בקול מתקתק. "כמובן", השיב בן שיחו בתמימות. "אם כך, ענה לי בבקשה על השאלה הבאה", המשיך הלה כשנימת ניצחון שזורה בקולו "האם אלוקים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?!". "מה זאת אומרת 'אבן שהוא לא יכול להרים'?", גמגם חובש הכיפה המופתע. "מה לא מובן?!" התעקש הראשון, "תענה לי, כן או לא?! אם התשובה היא כן - יוצא שיש אבן שאלוקים לא יכול להרים. ואם לא - יוצא שאלוקים אינו יכול הכול. אה?! מה תגיד על זה?", צחקק, "הסתבכת, אה?!".
המצאה ישנה אם חשבתם שהשאלה, הזו, 'שאלת האבן', היא המצאה חדשנית של כופרי המאה העשרים ואחת, תופתעו לגלות שהיא ישנה מאד. בת אלף שנה לפחות! רב סעדיה גאון בספרו "אמונות ודעות" מתמודד איתה בניסוח קצת אחר: "האם אלוקים יכול להעביר את העולם דרך טבעת מבלי להגדיל את הטבעת ומבלי להקטין את העולם?". הרמב"ם במורה נבוכים ניסח זאת אחרת: "האם אלוקים יכול לברוא עוד אחד כמותו או לעשות שהוא לא יהיה?". איך שלא יהיה, מתברר שהחוכמולוגים של הדור שלנו לא המציאו את הגלגל. הם רק ממחזרים חומר ישן, ולא משובח במיוחד. ובכל זאת - מה עונים על השאלה הזו? איך נחלצים מן המלכודת?
חסרון החיסרון הוא השלמוּת נפתח בשתי תשובות שעל אף הניגוד ביניהן שתיהן נכונות.
א. לא. אלוקים אינו יכול לברוא אבן כזו. מדוע? כי אלוקים הוא מושלם. אין לו אף חיסרון. כמעט. יש לו רק 'חיסרון' אחד - שאין לו אף חיסרון. האם זה באמת חיסרון? מובן שלא! זוהי השלמות בעצמה. לשם המחשה, לאצן המהיר ביותר בעולם יש חיסרון בולט אחד. הוא אינו מסוגל להפסיד לאף אחד בתחרות ריצה. תמיד תמיד הוא מנצח. האם זה חיסרון? ברור שלא! זה בדיוק בגלל שהוא האיש המהיר בתבל. כך גם בעניינינו, לא תיתכן אבן שאלוקים אינו יכול להרים כי הוא יכול הכול. אך ה'חיסרון' הזה אינו חיסרון באמת. זוהי השלמות עצמה.
ב. כן, אלוקים יכול לברוא אבן כזו. אך אין זה חיסרון כיוון שהוא בוחר מרצונו לברוא אבן כזו ולהגביל את עצמו באפשרות להרים אותה. למען האמת אלוקים כבר ברא כמה אבנים כאלו. למשל, אלוקים 'אינו יכול' עוד להביא מבול על העולם. מדוע? אצלנו חסרון יכולת נובע בדרך כלל ממגבלה טכנית. איננו יכולים להרים אבן כבידה בגלל המשקל שלה והחולשה שלנו. אך לקב"ה אין מגבלות כאלו. אין לו שום קושי להביא מבול. אך הוא לא יעשה זאת שוב כי כך החליט אחרי המבול הראשון ונשבע לנֹח. גם הבחירה החופשית שלנו, הקיימת במין מרחב פנוי שבו אנחנו מחליטים ולא אלוקים, היא סוג של אבן כזו, אך אין בכך כל קושי. במשפט אחד - חסרון יכולת שאינו נובע ממגבלה טכנית אלא מבחירה מוּדַעַת אינו חיסרון.
שחמט דו-צדדי אך ישנה גם אפשרות שלישית והיא שאין כלל צורך בתשובה מכיוון שהשאלה עצמה לא נכונה. מדוע? אנחנו לא מצליחים להרים אבן גדולה כיוון שהיא כבידה מאד, וכוח המשיכה מושך אותה למטה, חזק יותר ממה שאנחנו מושכים אותה למעלה. אך מי הוא זה שמפעיל את כוח המשיכה כמו גם את שאר הכוחות שבעולם? ריבון כל העולמים. אם כן, מה שבעצם רוצה השואל הוא שאלוקים 'ימשוך' את האבן מצד אחד למטה ומצד שני למעלה, ועכשיו הוא שואל האם יצליח להרים אותה או לא. זה בדיוק כמו לשאול האם אדם המשחק שחמט גם בכלים השחורים וגם בכלים הלבנים בו זמנית, ינצח או יפסיד. התשובה היא שהוא גם ינצח וגם יפסיד, תלוי איך מסתכלים על זה, אבל דבר אחד בטוח. ככה לא משחקים שחמט! כך גם כאן, יש אבסורד לוגי מובנה בתוך השאלה, וממילא ברור שתשובה עליה מיותרת לגמרי.
האם כל זה יספק את השואל? אינני יודע, אבל זה כלל לא משנה. הרי בינינו, ברור שלא השאלה מעניינת אותו, כמו האופציה 'לתקוע' ולעצבן את הדתיים. וכיוון שכך, תשאירו לו לשחק עם עצמו ב'חמש אבנים' כמה שהוא רוצה. יש לכם דברים יותר חשובים לעשות.
(שבת בשבתו, מכון צומת)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2011 13:25 |
|
| |
| ספרן כתב: |  |
(שבת בשבתו, מכון צומת) |
|
אם הבנתי נכון את התשובה, זה כמו לשאול האם "שבת בשבתו" יכול לפרסם משהו מעניין. אם הוא יפרסם, זה כבר לא יהיה "שבת בשבתו". קושיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2011 13:30 |
|
| |
איך שיגלגל את השאלה המכשילה, בכל זאת אין מושג כזה שהוא הכל יכול. פשוט ההנחה הזאת לא קיימת, כי הוא לא יכול הכל כולל להרוג את עצמו לתמיד, לא ולא הוא פשוט לא יכול, זה ממש לא משנה אם זה חיסרון או גדלות, אין מציאות של הכל יכול מולחלטת,
|
|
|
|
|