דת (בגבולות) התבונה.

ראשית הבהרה לאיקה

כתבת שהתפיסה שהצגתי לעיל מנוגדת לשיטת הרמבם במקור שצטתת.
ובכן איני מתוכח עם הרמבם על חשיבות קיום המצווה בפועל , אני דן אך ורק בתכלית הרעיונית האדיאלית שאליו מכוונת היהדות על כל שלוחותיה (מצוות, מדרשים , אמונות, הנהגות תורת הסוד ..).
השאלה היא מהי מטרת היהדות בכל אלו , לאן היא רוצה לקחת אותי (אם בכלל) מהו מחוז חפצה הסופית?
ברגיל , כשדנים על שאלות יסוד אלו מתטשטש הגבול בין האספקט הפילוסופי הטהור לבין ההשלכות המעשיות בפועל . ולכן , אני רואה צורך לחזור ולהפריד בין הדבקים, בין השאלה ההלכתית מעשית לבין השאלה הרעיונית הטהורה שהיא התכלית העומדת מאחור. ע"כ לאיקה.

קודם לכן הצגתי את השקפה הרואה ביהדות מעין מתחרה לתורות מוסר חילוניות אחרות , שכל יחודה הוא בכך שהיא שמימית .
אני סבור שתפיסה כזו מצמצמת את חלותה של הדת בכלל והיהדות בפרט על כל שאר השטחים שבהוויה.
לדעתי , האספקט המוסרי בבחינת "ועשית הישר והטוב" אינו אלא אספקט אחד של הקיום .למרות חשיבותו אין הוא השלמות היחידה הניתנת להחשב בכלל.
ישנם שלמויות נוספות היכולות להיות גם הם מטרות היהדות מלבד השלמות המוסרית של האדם.
אמנה רק מקצת מן האפשרויות:
שלמות ההשקפות והדעות (וזוהי למעשה שיטת הרמבם) .
השלמות הנפשית של האדם. כפי שהפסיכולוגים קוראים לכך "להגיע לאיזון" . כל מתח נפשי מכל סוג שהוא הינו הפרה של האיזון הנפשי . אם כן יתכן לומר שמטרת התורה היא להביא את האדם לידי איזון נפשי , ובכך לידי הרמוניה ושלווה פנימית כוללת.( לדעתי זוהי האינטואיציה השלטת כיום בחוגי הניו אייג של החוזרם בתשובה.
תרמילאים שנוסעים למזרח ומחפשים את עצמם ואת השאנטי. מדונה שהולכת ללמוד קבלה . ברסלברים שנוסעים לאומן ולאיזה "טריפ" בעולמות העליונים ..)
שלמות העולם הזה ואולי אף "עולמות עליונים" אחרים - הנחת היסוד של האדם המודרני (בעיקר לאחר המהפכה הקופרניקאית של קנט)שהיות וכל ההריבוי הסובב את האדם בעולם אינו אלא נובע ממנו מההיבט ההכרתי , משום כך גם באספקט התכליתי משמעותי של הכוליות - האדם הוא עיקר . אך אין זה נכון בהכרח ( ואכמ"ל בנקודה זו ) ויתכן שניתן לחזור להשקפה האריסטוטלית של הרמבם הרואה באדם רק את אחד מכוונות הבריאה , ובודאי מעל גלגל הירח.

בסיכומו של דבר השלימות המידותית של האדם הינה רק אחת מתוך מכלול של שלמויות שכונת היהדות להוביל אליה.
אני סבור שתפקידה של דת האמת הוא להוביל לשלמות הוליסטית בכל הרבדים של הכוליות , ועל כן צימצומה של התורה אך ורק למימד המוסרי של שלימות המידות על ידי זריקת כל הקליפה שמסביב לרעיון - אינו מוצדק לדעתי.
בהמשך אני מקווה להביא את דעת הרמח"ל בנושא.

ובכן אסופי רק כדי להבהיר את עמדתי.

בתגובתי אליך לא התכוונתי להציג את תפיסתו של הרמב"ם כמנוגדת, אלא כעוד תפיסה,נוספת למה שאתה ציינת, שלא כל כך פופולרית מה לעשות, וגם לא כל כך מובנת מסתבר.

ואני בתמימותי הצגתי תכלית רעיונית אידיאלית שאליו מכוונת היהדות באומרי שעצם קיום המצווה הוא התכלית. (מצוות, מדרשים, אמונות, הנהגות תורת הסוד, הכל כלול בשלוש השורות האלה המובאות ב"מורה".

מטרת היהדות היא לקחת את האדם למצב שאותו הרמב"ם מתאר בשלוש שורות אלה ב"מורה".

כ"ט ובהצלחה.




תוקן על ידי - איקה - 16/12/2003 21:02:07

שלמות הוליסטית בכל הרבדים של הכוליות

אני בהחלט רוצה להצטרף בחום להמלצתו של המציץ על מאמר "וביקשתם משם" של הרב סולוביציק,
אני סבור שזהו אחד המאמרים העמוקים הממצים והמשמעותים ביותר שנכתבו בהגות היהדית בדורות האחרונים.
אולם עם כל הערכתי והזדהותי עם דבריו של הרב סולוביציק בנושא זה , אני עדיין סבור שאין הם מיצגים אלא פן אחד של היהדות , הפן השואף לשלמות מידותית .
כלפי פן זה ניתוחו של הרב סולוביציק בתיאור חווית המאמין המיסרת - אותנטי לחלוטין.(לענ"ד)