תמוה בעיני מה שהבאת בשם הגרע"י.
הספק, שדנו בו באשכול סמוך הוא כזה:
המצווה היא נר איש וביתו. תיקנו תקנה מיוחדת להדליק גם בביה"כ בגלל פירסומי ניסא, לאחר שנקבע שדיו להדליק על שולחנו בגלל גזרת הפרסיים.
הנימוקים לתקנה להדליק בביה"כ, המובאים אצל הראשונים הם:
א. כיוון שיש בכך זכר למנורת המקדש - ביה"כ הוא מקדש מעט.
ב.בשביל להוציא מי שלא יודע לברך.
ג. בשביל להוציא אורח שנמצא בעיר מחוץ לביתו.
ד. (הנימוק המרכזי) זכר לפרסומי ניסא שהתבטלה עקב גזירת הפרסיים.
לדעת חלק מהראשונים הנימוק השני והשלישי אינם קבילים, ואין בהדלקה זו בכדי להוציא י"ח.
כעת, השאלה האם אנו רשאים לחדש מעצמנו ולברך בפני ציבור גם לא בבי"כ. למיטב זכרוני הגרע"י כתב מפורשות ביבי"א שאם יתפללו במניין - יש למקום דין בי"כ (כפי שנפוץ בשמחות), בכל מצב אחר - אין לברך. כך שמעתי גם מבנו הרב אברהם.כן שמעתי אף מבנו של הגר"מ אליהו בשם אביו (אם כי שניהם מלמדים זכות על מנהג חב"ד).
לגבי השאלה - אם אין עלינו לעודד הדלקות כאלו - עין באשכול דלמטה.
|
|
