חקירות עצומות בענין הזהות בהלכה .

ראובן קידש אשה . לאחר הקידושין יצרו ממנו רפליקה מדויקת בדמותו ובצלמו הזהה לו מכל הבחינות ממש (הן מבחינת המראה החיצוני והן מבחינת הרכבו הפנימי עד כדי כך שיש לו גם אותו זיכרון ואותם תכונות אישיות כמו המקור) . לאחר יצירת הרפליקה הפכו את כל הפרמיונים המרכיבים את שניהם לבוזונים והכניסו למערכת כמות עצומה של אנרגיה (ואם יטען מומחנו שהדבר נמנע מצד חוקי הטבע הלא קיימא לן דטבעים עשויים להשתנות ) , כך ששני ה'ראובנים' יכולים ל'תפוס' אותו מקום ממש . שני הראובנים נכנסו זה לתוך זה ואחר כך נפרדו והלכו איש לדרכו . להלן הספקות להלכה :

א. האם היא מקודשת לשני הראובנים או רק לראובן המקורי . ואם תאמר איתתא לבי תרי לא חזיא ובכה"ג חשיב ליה כבי תרי עדיין יש לדון האם פקעו קידושין מדין כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו . מצד שני יש לומר דהדין דחצי אשה אינו פסול אלא במעשה הקידושין וממילא בכה"ג שפיר הווה מקודשת לשניהם ועכ"פ אם גירשה אחד מהם תהיה מקודשת לשני בוודאי ולא מספק .
ב. את"ל דמקודשת רק לראובן המקורי , האם לאחר שנתמזגו ונפרדו הרי זה כאלו ראובן המקורי התאיין ומותרת מדין מיתת הבעל , או שמא נאמר שכלפי שמיא גליא שאחד מהם הוא ראובן המקורי והשני הוא ההעתק המשוכפל ומאחר דלא ידעינן הי מינייהו צריכה גט משניהם מספק .
ג. את"ל דצריכה גט מספק , מה הדין בשעה שממוזגים האם תרי גופי נינהו ואיתתא לבי תרי לא חזיא או דילמא גופא חדא הוו .
ד. ואפילו את"ל דגופא חדא הוו יש לדון האם בשעה שממוזגים בריה חדשה הוו ואין הם לא ראובן המקורי ולא ההעתק שלו (כדעת ווטו באשכול הנזכר ) וממילא אינה מקודשת לראובן אלא בשעה שראובן קיים או דילמא ראובן היא.

יש להוסיף עוד כהנה וכהנה ויש עוד שאלות רבות שיש לדון בהם בכל חפצא של איסור אלא שלע"ע נסתפק בזה .
נ.ב . לכל מתעבי האונטוקלוציה די באתרא קדישא הדין : אשכול זה מיועד מלכתחילה עבור חובבי אונטוקלציה בלבד . אין לראות בדברים דלעיל יותר מהגיגיו של למדן משועמם שכבר אינו מצליח להתרגש מר' חיים ור' ברוך בער . גם אבקש שלא להזכיר לי את הסיפור הידוע בהקדמה לחובות הלבבות – אני מכיר אותו בעל פה .

מצו"נ, אם הם זהים לחלוטין מדוע ייפרדו וילכו להם לאחר הקידושין? הרי כל תכונותיהם, האישיות והזיכרון, זהות - וכיצד יתכן שיפעלו באופן שונה?

ושאלה קצת יותר רצינית - האם ע"י שכפול כל המרכיבים החמריים של גופו של אדם ניתן ליצור אדם זהה?

וגם

לא הקדמת בחדשיים?

(אגב, גם בשאלת שמירת הזהות של חלקיקים אלמנטריים יש מה ללמוד מן הפיסיקה המודרנית, ועד חזון למועד)

דומני שחקירה זו כבר נדונה בסה"ק "תרי קונילעמל", ואכמ"ל


אוי לשכן ואוי לשכנו

גו"ג

לשאלת הראשונה . האם שכחת מהבחירה החופשית ? אם מעשי אדם נקבעים באופן חד משמעי על פי תכונות אישיות וכל פרטיו ברגע נתון ביטלת כל תורת הבחירה החופשית . גם לגבי חלקיקי הבוזה - איינשטיין אין בהכרח מניעה שיוכלו לשוב ולהיפרד (הלא כן , יצחק יונתן ?) ואולי זה קשור לquantum indeterminancy .

שאלת השנייה הוא רחבה ועמוקה מני ים ויש לדון בו בהרחבה .

יצחק יונתן
אדרבה , הטעימנו מנועם זיו חכמתך !

ואחרון אחרון חביב שכננו החביב .
ומה נפסק להלכה ? תרי קונילמל הוו או חדא ? (לא ראיתי את המחזה , אבל אני מניח שהוא מבוסס על הסיפור הידוע אודות אותו חכם מחלם) .

מצו"נ,
השאלה השניה קשורה בקשר הדוק לראשונה: אם ניתן לשכפל אדם מבחינת אישיותו, זכרונו ומחשבותיו ע"י שכפול החומר (כלומר, התודעה היא בסך הכל אינטגרציה של התהליכים הפיזיולוגיים) הרי שצריך עיון גדול אם הבחירה החפשית מתקיימת; הרי מה פירוש הבחירה שאני בוחר? שאני חושב, שוקל ומכריע בין אלטרנטיבות. אולם, אם תשכפל את מחשבותי - הרי ההעתק השני יחשוב אותן מחשבות כמוני ולכן יגיע לאותן בחירות כמוני!

ואם תייחס את הבחירה החפשית לאי וודאות קוואנטית, מה בחירה יש כאן? שרירותיות יש כאן.

גם וגם

אני מסכים אתך שאקראיות אינה מספיקה בכדי לקיים מצב של בחירה חופשית . מצד שני אקראיות היא הכרחית לקיום מצב כזה . אם אנו אומרים על משהו שיש לו בחירה חופשית הרי שמכללא למדנו שיש אלמט לא דטרמיניסטי בהתנהגותו . הכרחי לקיום הבחירה החופשית הוא , שכאשר אדם נמצא בצומת של קבלת החלטה יש לפחות שני 'עתידים' אפשריים . אם יש שני עתידים אפשריים הרי שאני יכול לתאר לעצמי שני יצורים זהים בהווה שלכל אחד מהם עתיד שונה . אבל אתה יכול עדיין לטעון שבנוסף לאלמנט האקראיות יש צורך באלמנט נוסף .

ולכן לענייננו יכול להיות ש'התודעה היא בסך הכל אינטגרציה של תהליכים פיזיולוגיים' , כלשונך , ועדיין שני האנשים יתנהגו באופן שונה . אם אינך רוצה לכנות זאת בחירה חופשית עדיין נוכל להסתמך על הנונדטרמיניזם של המערכת הפיזיולוגית .

אבל האמת היא שאיני מסכים כלל עם טענתך , מבחינתי יכול להיות שחוויית הבחירה החופשית היא ההיבט הפנומנולוגי של תהליך אקראי . יש צדק בדבריך ששאלת הזהות האישית (שהיא שונה במקצת משאלת הזהות בכלל שנגענו בה באשכול זה) , נעוצה בטבורה לשאלת הבחירה החופשית . אבל אינני בטוח שהשאלה הזאת קשורה לשאלת היות האדם מורכב מחומר בלבד (מה זה בדיוק חומר ?) . אני חושב שהשאלה קשורה יותר לנושא הרדוקציוניזם והאמרג'נטיזם (דהיינו האם יש למערכות מורכבות תכונות והביטים שלא ניתן לצמצמם ולהעמידם על תכונות שיש לאוביקטים הפשוטים שמרכיבים אותם) .

יש הרבה להאריך בנושא הזה . אבל קודם אני רוצה שתסביר מדוע לדעתך אם אין האדם מורכב מחומר בלבד הרי שזה משנה משהו לגבי בני האדם הזהים . אנא פרש לי דעתך לגבי השאלות הבאות :

א. האם נשמה זה משהו שבמהותה אי אפשר לשכפל אותה ? ואם לא , מדוע ?
ב. האם לנשמה יש זהות שהיא מובחנת ממסך כל התכונות שלה ? אם כן הרי שאתה דוחה בעצם את קריטריון הזהות של לייבניץ , ואפשר לטעון שהיא הדין לגבי חומר . אם אין לנשמה זהות מובחנת חוץ מאוסף התכונות שלה הרי שאין מניעה עקרונית לשכפל אותה ואם כך חזרנו למשבצת שממנה התחלנו .
ג. מהי ההגדרה של חומר ומהי ההגדרה של רוח ?

לגבי נושא האשכול נראה לי שיש ציורים הלכתיים שאפשר לדון בהם גם בגופים חומריים , וכך להימנע מלהסתבך בשאלות של זהות אשית של בני אדם . אנסה לחשוב על משהו (כזית חלב וכזית שומן ? ) .

מצו"נ, אין לי זמן כרגע לענות לך באורך, ובכל זאת:
לצורך בחירה חופשית אין צורך באקראיות (הנוגדת את מושג הבחירה) אלא בשרירותיות - היכולת להכריע בלי תלות בגורם או סיבה חיצונית.

ולגבי הנשמה - לו ידעתי מהי הנשמה, הייתי יכול להתעשר מכתיבת ספרים למתבגרים... בכל אופן, אם נקבל זמנית את הטענה שהנשמה היא אלוקית במקורה, אזי יהיה קשה להניח שהאדם יכול לשכפלה.