|
|
| נשלח ב-10/1/2004 23:07 |
 |
| |
תודה לך רוח דרומית על ההפניה להיפרכוס. שוטטתי שוב ברשת ומצאתי כי הערך אי"ב תשצ"ג מיוחס לאסטרונומים בבלים (כלדיים), בפרט אחד בשם Kidinnu. על קיומם ידוע לנו רק דרך עדותם של היוונים, שככל הנראה קבלו מהם את חכמתם. גם המחזור של היפרכוס נלקח ככל הנראה מהם (והוא זהה לאי"ב תשצ"ג). מעניין כי בסוף המאה התשע-עשרה הדיוק הידוע באורך החודש היה פחות טוב מזה שהיה ידוע לבבלים 2300 שנה קודם לכן!
נותרת השאלה כיצד הם עשו זאת. התשובה המקובלת היא (כפי שהציע מואדיב לעיל) כי עמדו לרשותם רישומים מדוייקים של מועדי ליקויי לבנה במשך מאות שנים רבות. מסתבר כי לוחות אבן ובהם רישומים של תאריכי ליקויים נמצאו בעתיקות בבליות.
http://en2.wikipedia.org/wiki/Kidinnu
http://en2.wikipedia.org/wiki/Hipparchus#Babylonian_sources
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2004 23:26 |
|
| |
צחי,
לפי הלינק שגם וגם סיפק לעיל [http://www-astronomy.mps.ohio-state.edu/~ryden/ast161_8/notes32.html ]
זמן ההקפה של הירח את כדוה"א הולך וגדל.
מצד שני באמת, היום אף הוא הולך ומתארך בגלל שמהירות הסיבוב של כדוה"א סביב עצמו קטנה עם הזמן.
כך שצריך לדעת מי משתנה יותר מהר: מהירות סיבוב כדוה"א סביב עצמו או זמן הקפת הירח את כדוה"א.
האם יש למישהוא נתונים על כך?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2004 00:48 |
|
| |
zachiz:
אני לא רואה שום סיבה להניח שמישהו שהעריך, לאור 4 שנים של תצפיות, את אורך החודש הסינודי הממוצע ב- 29 יום ו- 52/98 של יום, יחליט סתם כך וללא שום מידע נוסף, לשנות ערך זה כלפי מטה למספר הפחות עגול שהוא החלק ה- 1/1080 הקרוב של שעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2004 00:57 |
|
| |
מומלץ גם לקרוא את הסיכום הזה:
http://en2.wikipedia.org/wiki/Hebrew_calendar
כתוב שם שבשנת 1 לסה"נ, המולד של הלוח היהודי תאם למולד האמיתי.
מכל מקום, לא הצלחתי להבין מהיכן לקוחה החלוקה ל1080 חלקים. האם זו גם היתה חלוקה בבלית?
המספרים של האסטרונומים הבבלים אינם מופיעים בצורה כזו באתר זה, ורק כשמדובר שם על המספר הקלאסי זה מופיע ג793/1080.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2004 01:00 |
|
| |
כיצד הוא יגיע ל52/98 ?
אם הוא מראש מעוניין במספר שתואם את שיטת ההגדרות שלו, הוא לא יחשב תחילה את המספרים בשיטה אחרת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2004 08:43 |
|
| |
רו"ד
כפי שכבר נאמר לעיל באשכול, אורך החודש (בימים) הולך ומתקצר. ראה למשל בערך מויקיפדיה שהביא צחי בעמוד זה.
צחי וfades,
הבבלים השתמשו בבסיס 60 בחישוביהם. אכן, הערך המצוטט מפיהם לאורך החודש הוא 29:31:50:8:20 ימים (29 ימים, ועוד 31 חלקים 60 ועוד 50 חלקי 3600 וכו'). איני יודע מי תרגם ערך זה לבסיס 1080. לפי ויקיפדיה, זוהי שיטה יהודית.
על כל פנים, זה מפריך את "תיאורית ה- 49". לו התבססו הבבלים על מחזור של 1447 ימים ו- 49 מולדות היה המולד החזוי לפיהם עולה 29:31:50:12:15 ולא כדלעיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2004 09:55 |
|
| |
זה מפריך תיאוריה זו אם מניחים שהבבלים הם אלו שחשבו מספר זה.
כשכתוב שם שזה המספר הקלאסי, למה הם מתכוונים?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2004 14:26 |
|
| |
zachiz:
<<כיצד הוא יגיע ל52/98 ?>>
1447/49 = 29 + 52/98
<<אם הוא מראש מעוניין במספר שתואם את שיטת ההגדרות שלו, הוא לא יחשב תחילה את המספרים בשיטה אחרת.>>
אך מדוע שיהיה מעוניין מראש בחלוקה על בסיס 25920 חלקי יממה ויוותר על דיוק (ככל שידוע לו) ועל חלוקה פשוטה יותר ל- 98 חלקי יממה?
יצחק_יונתן:
<<על כל פנים, זה מפריך את "תיאורית ה- 49". לו התבססו הבבלים על מחזור של 1447 ימים ו- 49 מולדות היה המולד החזוי לפיהם עולה 29:31:50:12:15 ולא כדלעיל.>>
זאת ועוד, 29:31:50:8:20 אינו זהה למספר שבמקורותינו, שאינו ניתן כלל לתרגום מדוייק לאנוטציה "בבלית" (ניסיתי באקסל ומתקבל טור אינסופי).
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2004 14:53 |
|
| |
אבל למה 98 חלקים?
למה שלא תומר 26/49 ?
אני עשיתי חלוקה לשעות ואז לחלקי שעות. לא ישר פניתי למספר חלקי השעות ביממה.
פשוט חישבתי בצורה הפשוטה ביותר שעולה לי בראש, ואיני גאון גדול במתמטיקה וחשבון. פשוט השתמשתי בשיטה שאני זוכר בכיתה ג' ואז יצא המספר המדוייק.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2004 17:55 |
|
| |
fades,
טעות בידך. נסה במחשבון במקום באקסל...
29:31:50:8:20 =
29 ימים
31/60 ימים=12 שעות+1/60 יום=2/5 שעה(432 חלקים)
50/3600=1/72 יום=1/3 שעה (360 חלקים)
8/216000=1/27000 יום=1/1125 שעה=0.96 חלק
20/12960000= 1/648000 יום = 1/27000 שעה=0.04 חלק
סיכום כל השאריות נותן בדיוק 793 חלקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2004 18:35 |
|
| |
.
השיטה של שברים בחלקים של 1080 כנראה נלקחה גם היא מן הבבלים. הרמב"ם מסביר כי מספר זה נבחר משום שהוא מתחלק יפה למחלקים רבים (הלכות קידוש החודש).
לגבי קצב שינוי מסלולי הירח וכדור הארץ, הם ידועים ומחושבים היטב מראש, הזכרתי כבר לעיל את ספרו של האסטרונום הבלגי מיאוס.
חלגבי מציאת הממוצע באמצעות מדידת 49 חודשים, ראו כאן דוגמאות לאורכי חודשים קיצוניים:
תמוז התרס"ג (1903) ארך רק 29 יום, 6 שעות ו- 35 דקות (להלן: 29-6-35 ).
תמוז התשצ"ה (2035) יארך רק 29-6-39 .
ומנגד, טבת התשט"ו (1955) : 29-19-54 , וטבת התשל"ד (1973) 29-19-55 .
כאשר רואים את התנודות הקיצוניות, מבינים כי אי אפשר לקחת סתם 49 חודשים ולצפות כי נמצא את הממוצע המדוייק במקרה. מקריות כזו, זו כבר בגדר הנבואה.
שוב אזכיר, הרמב"ם עצמו מזכיר את שלמד מן האצטגנינים היוונים ומן הבבלים, וכבר נכתב על מה הודו חכמי ישראל לחכמי או"ה , כפי שגם נאמר, חכמה בגויים - תאמין.
(התנצלותי על העדרותי מהדיון, אולם צה"ל נושא באשמה המלאה לכך... )
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2004 13:52 |
|
| |
הסטיות מהממוצע לא עוברות את ה- 14 שעות בין החודש הקצר ביותר לארוך ביותר, וגם כך הן על בסיס עונתי (והמדידה הראשונה והאחרונה נערכות באותה עונה) כך שאין אפשרות שהן ישבשו את מניין 1447 הימים שאורכים 49 חודשים.
לי אין בעיה עם הקביעה שחכמת העיבור נלמדה מן הבבלים, אבל מן הדברים שהביא אריק123 רואים שלחזו"א יש. לכאורה יש כאן ראיה נגד שיטתו מן המציאות. ניתן ליישב ולאמר שהקב"ה נתן מסיני קירוב בנוסח בבלי (שאולי יש לו משמעות מיוחדת ע"פ חוכמת הקבלה), או שאמר משהו אחר אבל בשביל הפשטות הוא עוגל בידי אבותינו לקירוב המצוי בידינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2004 08:05 |
|
| |
רציתי לדעת אם מואדיב חושב שלוח השנה הנוכחי תמיד מנבא את הערב בו עדים היו יכולים לראות את הירח החדש אילו היו שמיים נקיים.
|
|
|
|
|
