| נשלח ב-6/1/2004 16:22 |
 |
| |
ירושת הבנים זילותה של תורה
לפנים בישראל ראשי הישבות היו מגדולי הדור
תלמידי חכמים באמת אשר קרן אור פניהם.
אנשים כריזמטים שמשכו אחריהם את תלמידיהם קומה אחת מעלה.
די אם נזכיר את ר' חיים מולוזין. ובדור שאחרי
ר' חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר ר' יעקב סרנא
ראש ישיבת חברון. האחים לבית רוזובסקי. ר' של"ז אוירבאך ר' יעקב נוימן ועוד ועוד.
ברם כיום שוב לא מיתמנים ראשי הישיבות בזכות
תורתם כי רבה אלא ירושה היא להם. זוהרה של תורה אומם נכון אין ספק יראי שמים הוגים בתורה
אך אין בהם אותה גדלות הרוח ואצילות הדעת.
ומעל לכול הכישרון המיוחד "לעשות תלמידים"
הכריזמה הסוחפת תלמיד אחר רבו שאין זה יכול לבוא בירושה לא פיזית ולא נירכשת.
הגיעה העת להחזיר עטרה ליושנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 16:25 |
|
| |
בתקופת הגאונים הגאונות עברה בין מספר מצומצם של משפחות, ואפילו רב שרירא גאון מציין שרב סעדיה גאון לא היה מהמשפחות המיוחסות.
בתקופות מאוחרות יותר, בוולוז'ין היתה ירושה משפחתית ולא מעט דיונים מי קודם למי, כנ"ל בטלז שלפני השואה.
א"כ - משפחולוגיה היא העטרה הישנה וכל המשנה ידו על התחתונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 16:28 |
|
| |
מאז ומתמיד נתמנו קרובי משפחה של ראשי ישיבות לירושת ראש הישיבה. מאבקי הירושה בישיבת וואלוז'ין לא היו מביישים אף ישיבה בימינו.
מספרים על הרב שך שנשאל ע"י ראש ישיבה מפורסמת אחרת מדוע בפונוביז' הר"מים כה מוצלחים ובישיבה השניה לא כך, השיב הרב שך: בפונוביז' אני ממנה את הר"מים ולא בנותי... (דומני שבעניין הזה קצת סטו התלמידים מדרך רבם, וד"ל).
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 16:54 |
|
| |
חלמיש, דומה כי הרב סרנא שמו היה יחזקאל וממללא דומה כי הסיפור נאמר על הרב כהנמן!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 17:07 |
|
| |
בוגי,
ככל סיפור אני מניח שיש לו כמה גרסאות. מכל מקום, ראוי לציון הרב שך שלא דרש (וי"א מנע) ממקורביו דריסת רגל בהנהגת הישיבה. אין לכך מקבילות רבות בישיבות אחרות, אם בכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2004 17:17 |
|
| |
בוגיעלון
ישר כוחך הכן מו"ר יחזקאל סרנא זצ"ל.
אוח אוח מה שהגיל עושה לזיכרון
|
|
|
|
|
|
)
