|
|
| נשלח ב-11/11/2008 22:47 |
 |
| |
כמה זמן צריך כדי להסתגל למדבר? אני מניח שחמת מספיקה לכמה ימים, זמן מספיק כדי למצוא מקור מים, שניתן לחזור אליו לאחר כל טיול להכרת האזור. ואל תשכח שהם היו מורגלים בנדודים, מאור כשדים לחרן, ומשם לכנען, ולמצרים, ושוב לכנען. ואם הם כ"כ מפחדים לתעות במדבר, מה פתאום הם הולכים ממדבר באר שבע עד למדבר פארן? הדרך רחוקה פי כמה מאשר ההליכה מפלשתים למדבר באר שבע. גם הדרך למצרים, שישבה אז רק על הנילוס, רחוקה מאוד ממדבר פארן.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2008 23:30 |
|
| |
מיכה
איזה מורגל בנדודים, אתה מדבר על ילד, או שאתה לא מקבל מה שכתוב בתורה.
האשה יכולה לשאת על כתפיה חמת של עשרים ליטר מקסימום, אתה כנראה לא טיילת או התאמנת במדבר, יום אחד. לכן אתה לא יכול לחשב את המיים המספיקים,
הגר רצתה לחזור לביתה במצריים - היא היתה מצרית- לפי המדרש בת פרעה- כנראה לא היו לה תוכניות, להשתקע במדבר.
אדם המגורש בפתעומיות או לא בפתעומיות, לא כל כך חושב בהגיון כמוך,
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2008 23:57 |
|
| |
אז הגר רצתה ללכת למצרים או לפארן? ומה פתאום היא הולכת למצרים, מקום אביה המלך, וחוזרת לפארן? ואיך בת פרעה נהיתה שפחה? מה גם היא נהיתה כמו תמנע? מעניין שמאז תמנע, אנשים רבים מתרחקים מבני ישראל. (ובעצם גם מבני ישמעאל)
תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 11/11/2008 23:55:12
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2008 23:49 |
|
| |
עניין אחר אך דומה במהותו
מקובל לחשוב שמציאת השידוך של יצחק נעשתה ע"י אליעזר עבדו של אברהם.
אך אם נעיין בכל פרשת "השידוך" של יצחק, נמצא שמה שמצויין בה זה ככה:
בתחילתה צויין שאברהם דיבר עם "עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל-אֲשֶׁר-לוֹ"
ובהמשך, אותו "עבד" צויין רק בכינוי "העבד" בלבד.
לא מוזכר בכל הפרשה מיהו ומה שמו של אותו "העבד"
ומה שמעניין הוא ש"אליעזר" מוזכר בכלל, רק פעם אחת בלבד, ושמו אינו "אליעזר" אלא "דמשק אליעזר" ככתוב בפרק ט"ו: "וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר".
כמו כן אין הוא מוזכר כלל כעבד, אלא "בן משק ביתו" של אברהם.
לפחות לפי פשט התורה אין (לכאורה) קשר הכרחי בין אותו "דמשק אליעזר" ובין "העבד" שנשלח להביא שידוך ליצחק.
כתבתי זאת באשכול זה בגלל הדמיון בין נושא פתיחת האשכול (אי הזכרת שמו של ישמעאל, אלא "הנער" לבין מה שכתבתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2008 16:08 |
|
| |
| השכן כתב: |  | | נער אינו רך בשנים דווקא. משה בן שלושה חודשים - והנה נער בוכה יוסף בן שבע עשרה שנים - והוא נער יהושע למעלה מבן ששים - ומשרתו יהושע בן נון נער ויש עוד... |
|
נראה שיש כאן בלבול מסויים. נער במקורו הוא עלם צעיר. בדרך כלל לצד אנשים מכובדים היה עוזר צעיר שהיה בגיל הנערות. לימים נשאר הכינוי נער גם לעוזר מבוגר בגילו (כמו הדוגמה שהזכרת לגבי יהושע בן נון). כך יובן הביטוי שנאמר על שמואל "והנער (מי שלימים נכיר בתור נערו של עלי) נער (עדיין בגיל הנערות)" (ש"א א כד).
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2008 10:27 |
|
| |
שמנ"ט ולינקז',
זכורני ודומני שכבר נכתב באיזה אשכול שגם בפרשת יתרו הנושא הראשון הוא ביאת יתרו ואולם השני עצת חותנו כי מ"ויהי ממחרת" לא נזכר שמו של יתרו אלא רק חותנו. בכל שלושת המקרים [ישמעאל, אליעזר ויתרו] הדבר בולט מאחר והמקרא חוזר פעמים הרבה על "בן האמה", "העבד" ו"חותנו"; הלא דבר הוא!
פירשו כבר שמצד הנושא ההדגשה היא לא על האדם אלא על מעמדו. בהעדר פירוש אחר גם זו לטובה. אך יש לציין עוד שבשלושת המקרים מדובר באדם "נכרי" וכ"בן בית" אצל ראשי אומתנו ו"מצוה ליישב".
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2008 23:35 |
|
| |
בפרשת ויצא נאמר על רחל שנתנה את בלהה שפחתה ליעקב כדי "להיבנות ממנה" וכשזו ילדה ליעקב בנים [וכן מאוחר יותר לגבי לאה וזלפה] רחל היא נתנה את שם הבן והיינו שכל יחס הבן היה לרחל. כך בעצם היה אמור להיות אצל הגר ושרה שהבן יהיה כבנו של שרה והיא תתן את שמו. אמנם המלאך אמר שהגר תקרא את שמו ישמעאל [ואפילו אם זה היה מחייב את שרה] ניתן להבין ששרה לא רצתה להכיר בשם שנתנה הגר במקום שהיה עליה לתת את השם.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2008 00:26 |
|
| |
בעוד שרחל רצתה בלידה של ילדי בלהה, שרה לא רצתה בלידת בניה של הגר כלל וכלל היא לא רצתה בכלל לשמוע על כך,
הרי בהריון הראשון של הגר- שרה גרמה להפלת הולד,-- אז איך בכלל אפשר להשוות?
|
|
|
|
|
