בוגי,
דברי הרב קוק אליהם כיוונתי מובאים בספרו 'אדר היקר', בפרק הנקרא 'דעת אלקים' (עמ' קל ואילך).
הרב קוק מבקר את שפינוזה על כך שהוא מבקש ב'עצם' הא-להי ולא ביחס בין הא-ל לבין האדם. בכך, מנסה שפינוזה "לעשות את המבוקש הא-להי למין מקצוע של מחקר מיוחד" ולהשכיח את "האידיאלים הא-להיים".
לכן,
"יד ד' היתה על ראשי העדה האמשטרדמית אז להוציא מהכלל את מי שחשב להשכיח את האידאליות של הקריאה בשם ד', ע"י הקריאה המהממת לעצמיות, שאין עמה לא עוז ולא ענווה, לא קדושה ולא שמחה, לא טהרה ולא חיים של חפץ לפעולת אמת".
לדעת הרב קוק, אלמלא נודה שפינוזה -
"אז הלא היה איש כזה נחשב בין חכמי ישראל, ספריו היו נחשבים כספרי חקירה א-להית ונמנים וראויים לבא בקהל, ואין לשער את כוח הנפץ, שהיה צפון בהם, למעמד הרוחני והלאומי של עמ ישראל".
מי שעסק בהרחבה ביחס בין הרב קוק לשפינוזה היה י' בן שלמה בספרו 'שירת ההוויה' (הוצ' האוניברסיטה המשודרת), וכן גכדאי לעיין בספרו של צ' ירון, 'משנתו של הרב קוק, בפרק השלישי.
שבת שלום.
|
|
