הרבה זמן לא הייתי באשכול הזה וגיליתי שלא הפסדתי כלום. רק עקיצות חביבות בין חברי הפורום
הותיקים, שאילולא כן היה ראוי למחקם. ואולי עדיין ראוי לעשות כן מפני כבודם.
סמיילי.
רק הערה אחת מצאה חן בעיני ואני רוצה להתייחס אליה. נחשו איזו? בדיוק! זו שמדברת על המנהג
- המנהג! - לדרוך על רגל הכלה או החתן כדי להבטיח - מגית או באופן אחר - שליטה בבית.
שלמה מיימון מספר כי בחתונתו, בעודנו נער רך כבן 14 או משהו, נתנו לו את העצה הזו, לדרוך על
רגל כלתו. אך עודנו מחפש את רגלה מתחת לחופה, חש רגל דורסת את רגלו בכוח...
אמנם הוא גמל לה ונטש אותה עגונה, נדמה לי עם ילדים...
ושלמה מיימון היה, כמדומה, בן אירופה...
ובאזני שמעתי תלמידי חכמים דנים במנהג הזה באחד ממוסדות התורה. אמנם זה לא היה חלק
מלימוד הסוגיה אלא יותר בגדר של שיחת חולין של תלמידי חכמים, אבל עדיין התייחסו לזה במלוא
הרצינות, שהרי זה מ-נ-ה-ג.
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
|
|