מעשייה לעיונכם - רבי מאיר ואשת יהודה

מעשיה זו שמעתיה לפני שנים מפי חכמולוג שרצה להטיל דופי ברבי מאיר הידוע מהש"ס.אמנם אין זה רבי מאיר של הש"ס.בודאות.תלמיד רבי עקיבא שחי אחר החרבן (אם כי מצינו שהיו עולים גם אחרי החרבן אך הסיבה היא שאין להטיל מום בקדשים)
למה סופר? כדי ללמדנו

1-אסור להשתכר.
2-להתרחק מן הנשים
3-הקב"ה שומר פתאים
4-ועוד הרבה דברים יפים כיד הדרשן הטובה עליו.

" רבי מאיר לא אזל אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין "(הוריות יג ע"ב)

ישן ערום???

יפה בן יוסף,

עוד?

"מעשה ברבי מאיר שהלך לבית המקדש לרגל, והיה לו אכסנאי אחד, שמו יהודה מטבריא. והיתה לו אשה טובה וצנועה, והיתה מכבדת אותו כהוגן בכל יום ויום יותר מכוחה. והיה חונה בביתם תמיד רבי מאיר בכל שנה ושנה בלכתו לרגל ובשובו".--

כמדומה רבי מאיר משכנו היה בטבריה ולמה לו אכסנאי בעיר זו.?

רבי מאיר תלמיד רבי עקיבא ומן הסתם לא עלה לרגל אחר החרבן .אם כי אפשר שהיו נוהגים כך כמו שכתב רב האי גאון גם אחר החרבן.


"ותמת אשת יהודה, וישא אשה אחרת. ויקרבו ימי החג, ויצו את אשתו ויאמר לה:
דעי, כי חכם אחד בא לביתי תמיד בלכתו לירושלים ובשובו, כשיבוא דעי איך תכבדי אותו ותעמדי לפניו ותתקני לו מאכל ומשתה, ושמו רבי מאיר. והישמרי מאוד פן תתרשלי במצוותי"

אם היה זה רבי מאיר הידוע-כולם ידעו ממנו ולא היה עליו לציין סתם כאילו היה אחד מרבנן בעלמא.

"ויבוא רבי מאיר כמנהגו, ויקרא השער, ותצא האשה אליו, ולא הכירה. ויאמר לה: ואיה אשתו?"

אין דרך חכמים כזאת לשוחח עם הנשים על אישה אחרת.ראי גמרא פ"ד דקידושין וגמרא עירובין.באשת רבי מאיר עצמו

"ויאכלו וישתו וישכרו וישכבו במקומם-"
-
שלשה הקב"ה שונאן ואחד מהם מי שמשתכר-אין זה דרכו של רבי מאיר.

"ויצא האיש לסחורתו, וישאר רבי מאיר בבית"-

-לפי הגמרא בקידושין דף פג רבי מאיר מחמיר ביותר בעניין ייחוד אפילו עם בתו וכלתו.כל שכן עם אשת האכסנאי.

"ותוסף ותגע בו ותקרב אליו-"--

רבי מאיר מחמיר בכל קורבה ראו גמרא סופ"ק דקידושין.לפיכך לא ייתכן

"ואיבדתי ממני כל מה שבעולם הבא! "

אין זה נכון-עבירה אינה מכבה תורה (גמרא סוטה) ואיתא "הזהרו ברבי מאיר ותורתו"

"ולא יסף עוד לסור לבית יהודה כל ימיו"

קצת צריך עיון מפני מאי דאיתא במכות דלא ישנה אדם מאכסניא שלו.ויש ליישב.ע"פ מאי דאיתא במדרש ששינה רבי מאיר מפני השלום.באותה אחת שציוה עליה בעלה לרקוק בפניו

לגבי החלום--יש לומר שישנם חלומות צודקים אף אליבא דרבי מאיר

לגבי שינה בעירום--איתא באחרונים שבזמן חז"ל היו ישנים ערומים.ואכמ"ל.

תוקן על ידי - MOTI7777 - 08/02/2004 12:30:38

מוטי,

אולי תרגע? היות שלא מצויין בסיפור באיזה רבי מאיר מדובר,ובכל זאת מדובר ברב! ולא באיזה עם הארץ,אז כבודו במקומו מונח.ולא בטוח בכלל שלא מדובר על רבי מאיר בעל הנס. אין לך אלא לסמוך על האינטליגנציה של כל אחד ואחד מחברי הפורום, ואל תשטוף פה את דפי הפורום בדברי הטפה. מספיק כבר!

מדובר על סיפור מעשייה מאת רבנו ניסים הגאון!





תוקן על ידי - איקה - 08/02/2004 13:40:27

על מה הכעס הנורא הזה?

סך הכל ניסיתי להוכיח שלא מדובר כאן על רבי מאיר בעל הנס.אם את מסכימה עם זה .מה טוב.

ואין זה נוגע לעובדה שרב ניסים גאון הביאו.(ויעויין בדברי רב ניסים גאון בבבא מציעא דף נט עמוד ב ובמסכת ברכות לגבי החלומות וכיוצ"ב)

לתשומת לב ההנהלה החבר מוטי מסית בשיטתיות כל נושא שמועלה לדיון,

אבקש לקרוא לו לסדר.



תוקן על ידי - איקה - 08/02/2004 13:12:12

אני לא מבין מה הבעיה

בן יוסף נתן ראיה שלא ייתכן שזה רבי מאיר הידוע מהש"ס-ואת שיבחת אותו על כך.
ובכן סברתי שלזה את שואפת..כלומר לראיות שזה לא רבי מאיר.אז הבאתי עוד כמה ראיות .

לאיקה,

אמנם סיפורו של ר"מ מובא בסדר הדורות, כמתייחס לרבי מאיר התנא, אך במבוא למעשה זה, באוצר המדרשים של אייזנשטיין, עמ' 277, נאמר שאינו ר"מ התנא, אלא חכם אחר, ששמו היה כן.

בספר המעשיות של רבנו נסים גאון, "חיבור יפה מהישועה", ישנם מספר סיפורים "מוזרים", לדוגמה: סיפורו של יהושע בן נון, (אוצר המדרשים עמ' 209), שהרג את אביו ו... שהופיע רק פעם אחת, בהוצאה הראשונה, (פירארה שיז), אך הושמט בהוצאות שלאחר מכן.


תוקן על ידי - נישטאיך - 10/02/2004 5:55:14

נישטאיך,

משום מה המעשייה הזו התחברה לי אסוציטיבית כרקע ליחסיהם הקשים של רבי מאיר וברוריא, אולי סיפור זה יכול להסביר את חוסר האימון המוחלט שהביע ביחסו אליה, עד כדי זלזול בעצמו. טראומה שיכול לעבור אדם, שתשפיע על חייו באופן מהותי.

אולי, רק אולי.




תוקן על ידי - איקה - 10/02/2004 14:18:11

האמת היא, שמצחיקה אותי ההתכתבות הזו, הניסיון לחפש את הריאליזציה בסיפור: מיהו אותו ר' מאיר? היכן גר? וכד'
אנחנו אוחזים בשיפולי גלימתו של הרמב"ם, בהקדמה לפירוש המשנה, שלא לחפש את הריאליות בסיפורי חז"ל, אלא את המסרים (כפי שאיקה ביקש). זאת אומרת, שהפרטים כאן הם סימבוליים.
אפשר להמשיך כאן סימבוליקה שכבר מוכרת לנו.
למשל:
לאורך כל ספר משלי ישנה האשה הטובה ("אשת חיל") שמסמלת את החכמה, את התורה, וישנה האישה הרעה, שמסמלת את היצר הרע ("מוצא אני מר ממוות את האשה", "אשה יפה וסרת טעם". כדרך אגב נאמר, שכל מי שרואה בפסוקים הללו אמירות שוביניסטיות, לא מבין שלא מדובר כאן באף אישה).
בסיפור כאן, ר' מאיר פוגש בכל פעם אשה שמכבדת אותו, קרי: החכמה, התורה שמכבדת את בעליה.
פעם אחת היא מתחלפת באשה אחרת. לכאורה נראה שהאשה האחרת רוצה להיטיב איתו, אבל היא מגיעה למעשים אסורים. אחר כך היא מנסה למשוך אותו שוב, לאור הניסיון הנפילות הקודמות שלו. זהו בדיוק התיאור של היצר הרע. מעשה הניאוף בסיפור הינו התגברות היצר.
ר' מאיר נחרד מזה שהוא פגש את יצר העריות שלו. מרגיעים אותו, שכל עוד לא נעשה מעשה, אין לו צורך לדאוג.
המסר כאן חשוב:
אין פגם בכך שלאדם יש יצר. זה אנושי.
יש פגמים אחרים בעקבות המפגש עם היצר:
1. ההמשכות אחריו. שהיצר יוביל לידי מעשה.
2. ההתמכרות אליו, שבעקבות הפעם הראשונה, היצר ימשיך איתך.
3. העצבות והיאוש שבאים בעקבותיו. צריך להתנער והתקדם.
כמובן, שהסיפור לא בא לספר אף פרט ביוגרפי על ר' מאיר.