| נשלח ב-10/2/2004 16:33 |
 |
| |
שלוש עשרה מידות
מישהו יודע איפה ניתן למצוא חומר/דוגמאות לשלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן
אני לא מתכוון לקל וחומר או גזרה שווה שלהם יש הרבה דוגמאות
תודה מראש
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2004 19:43 |
|
| |
בהקדמה לתורת כהנים (מדרש תנאים על ספר ויקרא) דנים בזה , ונדמה לי שיש גם דוגמאות לכל דבר .
וגם בפרק "איזהו מקומן" דנים במידות שהתורה נדרשת בהם . (נדמה לי שאין שם דוגמאות בתוך הגמרא , אבל סביר שבפרשנים על הגמרא , יש.)
בהצלחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2004 19:52 |
|
| |
הרמב"ם. שמונה פרקים, הקדמה למסכת אבות
בעיקר פרק ד' -
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2004 08:38 |
|
| |
מלבד הנ"ל, בכל מסכת ברכות יש את החיבור "מבוא התלמוד" לר' שמואל הנגיד בסוף המסכת (עוד לפני הרי"ף), בסוף החיבור יש "קיצור כללים משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם", ב"קיצור" יש אורך דברים על פרטי השימוש בכל מידה וכיו"ב, ראה שם.
אקווה שהועלתי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2004 08:48 |
|
| |
איקה,
אנא הבהירי את כוונתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2004 11:06 |
|
| |
אמממ ,
שכחתי לאמר שפרק "איזהו מקומן" , זה פרק חמישי במסכת זבחים . אז הנה אמרתי .
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2004 11:42 |
|
| |
איקה,
הקדמות הרמב"ם - שמנה פרקים להרמב"ם - פרק ד
פרק רביעי, ברפואות חולי הנפש, המעשים הטובים הם המעשים השוים הממוצעים בין שני קצוות ששניהם רעים, האחד מהם תוספת והשני חסרון, מעלות המדות הן תכונות נפשיות וקנינים ממוצעים בין שתי תכונות רעות, האחת מהן יתירה והאחת חסרה. מן התכונות האלו תתחיבנה הפעולות ההן, והמשל בזה הזהירות, שהיא מדה ממוצעת בין רוב התאוה ובין והעדר הרגש ההנאה, והזהירות היא מפעולות הטובות ותכונות הנפש אשר תתחיב ממנה הזהירות, היא מעלת המדות,
האם יש כאן שיתוף השם?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2004 13:24 |
|
| |
תחש, בפרק הרביעי מונה הרמב"ם את כל מעלות המידות כשהוא מפרט כל אחת ואחת מהן,ואת קצוותיהן, החסרה והיתרה.
אריק, לא מבינה את שאלתך?בכל אופן יש כאן "כלל". הפרק הרביעי הוא בין הפרקים הארוכים שבשמונה פרקים, אם לא הארוך ביותר, קרא אותו, לא רק את ההקדמה להסבר המפורט.
אגב, באותו הפרק מסביר הרמב"ם את התנגדותו הנחרצת בעיקרון ל"פרישות" לתופעת ה"חסידות".
תוקן על ידי - איקה - 11/02/2004 13:27:42
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2004 13:59 |
|
| |
איקה,
אני תמה עלייך כיצד בלבלת בין יג מידות שהתורה נדרשת בהם לבין מידות הנפש?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2004 14:01 |
|
| |
אריק,
התשכילני? כנראה שהתבלבלתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2004 14:04 |
|
| |
יג מידות שהתורה נדרשת בהם הם קל וחומר, גזירה שווה בנין אב וכו'. המידות האלו הם כללים כיצד להסיק מתורה שבכתב, למשל הדין הוא ששן ורגל פטורים ברשות הרבים אך חייבים נזק שלם ברשות היחיד, ומאידך קרן חייבת חצי נזק גם ברשות הרבים. ר' טרפון במשנה פרק שני בבבא קמא סובר שקרן ברשות הרבים משלם נזק שלם וטיעונו הוא:
אם שן ורגל שפטורים ברשות הרבים משלמים נזק שלם ברשות היחיד, ק"ו שקרן שמשלמת ברשות היחיד חצי נזק שתשלם נזק שלם ברשות היחיד.
דוגמא לגזירה שווה ממסכת ערכין יח ע"ב:
"יום שלשים כלמטה הימנה. שנת חמש ושנת עשרים כלמטה מהם שנאמר: ואם מבן ששים שנה ומעלה, הרי אנו למדים בכולן משנת ששים, מה שנת ששים כלמטה הימנה אף שנת חמש ושנת עשרים כלמטה הימנה. הן אם עשה שנת ששים כלמטה הימנה להחמיר נעשה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנו להקל - ת"ל שנה שנה לגז"ש מה שנה האמורה בשנת ששים כלמטה, אף שנה האמורה משנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנו בין להקל ובין להחמיר".
ניתן לעיין באנציקלופדיה התלמודית ערך בניין אב וגזירה שווה, דבר הלמד מענינו.
המושג מידות במובן של הרמב"ם או במובן שאנו משתמשים בו כמיטב ידיעתי אינו מופיע בחז"ל.
תוקן על ידי - אריק123 - 11/02/2004 14:17:58
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/2/2004 14:18 |
|
| |
אכן, התבלבלתי, טעות, אי הבנה.
למיטב ידיעתי המושג "מידות" במובן של הרמב"ם כן מופיע בחז"ל, עיין מסכת אבות
תוקן על ידי - איקה - 11/02/2004 14:23:39
|
|
|
|
|
