נראה לתרץ באשכול זה אשכול אחר, ולהוכיח ממנו שהאחרונים פחותים מהראשונים בגלל שהם מקבלים מהם דעות ואינם חושבים אותם ראשונית.
כל האשכול מבוסס על הטענה שלפי חז"ל היה יצר הרע קדום לעבודה זרה, ובזמן הזה התבטל.
אמנם כך כתוב באגרות חזון איש,
אבל לא זו היא דעת התלמוד
כך תחילת אותו מקום עצמו שממנו מקובל להביא ראיה שהיה יצר הרע מיוחד של עבודה זרה עד שביטלו אותו ושוב אינו ידוע לנו:
סנהדרין סג עמוד ב
אמר רב יהודה אמר רב יודעין היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש
ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות בפרהסיא מתיב רב משרשיא
(ירמיהו יז, ב) כזכור בניהם מזבחותם וגו' וא"ר אלעזר כאדם שיש לו געגועין על בנו
בתר דאביקו ביה וכו' (ובהמשך סד עמוד א):ת"ש
(נחמיה ט, ד) ויזעקו בקול גדול אל ה' אלהיהם מאי אמור אמר רב יהודה ואיתימא ר' יונתן בייא בייא היינו דאחרביה לביתא וקליא להיכלא וקטלינהו לצדיקי ואגלינהו לישראל מארעייהו ועדיין הוא מרקד בינן כלום יהבתיה לן אלא לקבולי ביה אגרא לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן
בתר דאביקו ביה
אם כן, לפי התלמוד הדחף הראשוני הוא אחר, אלא שאחרי שהדבר מתקבל בציבור קשה לא לציית לדעת הציבור, וקשה לשנות דברים שהתחנכו עליהם, וכמו הרבה דברים אחרים
ובמקרא משמע טעם אחר: דחף עבודה זרה הוא להצטרף לתרבות העולם, לתרבות העמים המפותחים, (שגם הוא דחף שקיים היום),
[מכאן ואילך, דברים שאיני בטוח בהם:
ומה עשו אנשי כנסת הגדולה: נלחמו בנישואי תערובת, עד שעשו את עם ישראל חברה נפרדת. (יש כאן כנראה תקנות דרבנן שחידשו אז נגד נישואי תערובת, ואכמ"ל) ולכן מאז הפסיקו לעבוד עבודה זרה.
אבל לחברה הנפרדת היה מחיר: שנאת כל שאר האנושות ליהודים, שהתחילה קצת אחר כך]