שאלה לכל ה"מציץ ונפגע"

שלום לכולם. שבתי לאחר העדרות ארוכה. ברוכים החושבים.

לאחרונה אני מתעסק עם קהל העובר במעבר, מאי חשיבה לחשיבה עמוקה יותר, נכונה יותר ונטולת הנחות מראש.

השם מציץ ונפגע, אך גם המהות של חלק גדול מהחושבים כאן, מבטא וממחיש את המעבר שעשו הרבה מהכותבים פה. השם מציץ ונפגע, יכול לתאר שלושה מצבים.

1. הצצה לעולם עמוק יותר, אך היפגעות מהעזיבה המהירה את ההרגל, או חוסר יכולת העמידה במה שנקרא 'זיהוי עצמי'.
2. הצצה הגורמת למציץ לחוש נפגע מהרקע הקודם שלו, שבסיבתו טחו עיניו עד כה.
3. הצצה קולעת. נפגע יכול להתפרש כהגעה אל מקום בהפתעה, ככתוב ביעקב 'ויפגע במקום'. כלומר, המציץ נפגע לטובה מהמקום אליו הוא מגיע.

שלושת אפשרויות אלו מתארים לפעמים תהליכים רציפים המתרחשים אצל אדם אחד.

ברצוני לבקש מכם, אם יוכל כל היכול, לכתוב כמה מילים, על הלקח מ"המעבר" שלו, או מהמצב הנוכחי שלו "העברי" [כל העולם כאן ואתה מעבר], זה נחוץ לי מאוד, לאור עבודתי עם אנשים שבגדול מעוניינים לצאת מחממת הקנוכיה הצפופה מלהכיל חשיבה עצמית ומקורית. אם תוכלו לתאר מה עובר על אדם המגלה עולם חדש, איך אדם מתמודד עם קשיי ההרגל, או גם החברה המפמפמת כל הזמן אחרת, ומה אתם מכירים על אנשים שונים בעניין הזה, אשמח ואודה לכם על כך מאוד.



תוקן על ידי - בוקר - 19/02/2004 10:01:40

בוקר טוב !

ולמה לא תחקור צווי דינים גם ב'מציץ'. האם זו פעולה בחצי עין כפי שמקובל לחשוב, או הליכה בוטחת ונחושה עד השער החמישים, כפי שתיאר ביאליק בשירו 'הציץ ומת':

...הוא יהרוס! - ויבוא אל גנזי הגנזים
לא דרך עוד זר שם
ויחתור עד גבולות אין גבולות,
מקום ההפכים יתאחדו בשרשם...


אני באופן אישי, הן בישיבה והן באוניברסיטה פגשתי כאלה וכאלה: אנשים אטומים, ואנשים פתוחים, חושבים ובלתי חושבים. (כמובן שלא באותו מינון, והבוחר יבחר...)

אקדמאי

מואדיב
הנקודה חסרה.

הכל מודים שהמטרה הסמויה היא העזיבה המהירה את ההרגל, שנקרא בלשון הפורום הזה "גטו".
ובצורה של היום אומר לו כך כו'.
והכל בשיטת "משפטי ראוה" אודות כל פרט מוקדש בחוגי היהדות החרדית.

הלבן

הרשה לי לתקן אותך.

לפי ההגדרה שהצעתי אני עצמי עם הקמת הפורום, ההשתחררות מהגטו, כפי שהצעת אתה לומר, אינה מתארת השתחררות מהרגלים ובוודאי לא מעול מצוות (מה שנראה רמוז בדבריך) - אלא להיות מוכן להתמודדות אינטלקטואלית עם אתגרים וקושיות.

זו בדיוק בדרכם של חז"ל, ושל הרמב"ם, המאירי ושאר גדולי ישראל - דרך שנפסלה במסגרות מסויימות בציבור החרדי שאליו אנו משתייכים (ורוצים להשתייך).

וכפי שניתן לומר כי המחפש לדון בדברים נפל ברשת יצר הרע שאומר לו עשה כך וכו', כך ניתן לומר כי זה הסותם פיות לאחרים, או לעצמו, גם הוא נופל ברשת יצר הרע שמעוניין למנוע ממנו לחשוב ולברר - שהיא גם מצוה מן התורה.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

רבנו המיימוני

לפי הבנתי, הרי מה שפרסת כאן זהו גופו של נידון באשכול על המז... אופס הפשרנות!

בוקר היקר, ברוך תהיה

אני מתייחס בכלליות לעניין.

אם אתה דן להביא אנשים מרוקנים משייכות דתית אל הדת החושבת, נראה כי הדרך הטובה ביותר לבנות להם בשלב ראשון ערכים מוצקים, יחסית לאפשרות, עם זיקה מועטת לדת. כמו מוסר, אחדות המציאות והנהגותיה, מסירות לאמת, ענווה, אובייקטיביות, ואז אט אט להראות את ביטויים של תכונות אלו בדת.
אם הם באים לשמוע על דת בעיקר, הזיקה תצטרך להיות חזקה יותר, אבל שוב, כדי לשמור על שפיות ועצמאות, עדיף לחלק זאת לב' השלבים הנ"ל.

אם אתה מדבר על בעלי זיקה חזקה לדת, שמטבע הדברים גם סגור לחשיבה פתוחה התהליך צריך להיות שונה, כמעט הפוך. קודם הראה לו שלא כל מה שהוא חושב כבלתי לגיטימי בדת זה נכון. הראה לו שמאותם יסודות שהוא עצמו אמון עליהם, נחתכים דברים "חדשים" לגמרי. הפתיע אותו בהדרגה:
התעסק בטעמי המצוות תוך הישענות על הראשונים המקובלים, ותן לו להפיק לקחים חדשים ומעניינים שהבשר שלהם הוא רציונל = הטעמה = טעמי המצוות (לתפיסתו)
תוכל גם להראות לו את האחרונים הידועים המאפשרים הבעת דעה שונה מחז"ל
תפיסת בעל התניא באלוקות
רמב"ן המפרש אחרת פסוקים מהספרי
מכתב מאליהו המפרש את עליית ר"י לשמים במובן רציונלי
וכדומה.
אין כוונתי שתפתיע אותו, אלא בהדרגה תראה לו שהעולם פתוח יותר משמראים לו מלמדיו הקלאסיים, יש פתיחות ורציונל בישראל! ולא דוקא מחוץ לכותלי ספריו המקובלים עליו. כך לאט לאט תראה לו איך חז"ל למדו דינים באופן משוחרר ורציונלי, והראה לו כי הוא גם מסוגל. ואט אט תוכל לדבר אתו כדבר איש אל איש ולא כדבר איש אל רובוט.

הדברים כלליים... אך תן לחכם...
כך לאט לאט מחשבתו