הרב המציץ שתי השגותיך - חד המה .
כתבת
מישהו הביא כאן הוכחה הסתברותית לקיומו של האל . טענת כלפיו שישות שקיומו מוכח בכלים הסתברותיים אינו ראוי לתואר אל . האם תוכל לבסס את הטיעון הזה ?
ועוד השגת
גם טענתך שאי אפשר לדון במושג האלהים כדבר לעצמו אלא על האקסיומות שבהם אנו חושבים פשוט לא מובנת לי והיא גם נראית לי לא נכונה . העיסוק בדרך שבה אנו חושבים היא מדע לעצמו והעיסוק במושאים שעליהם אנו חושבים הוא מדע לעצמו (ליתר דיוק כל המדעים הם כאלה) סירוק]
תשובה:
אתה מתיחס לשאלת קיומו של אלוקים כאילו זו שאלה מדעית לכל דבר , ועל כן אתה רואה בחיוב שימוש בכלים סטטיסטים על מנת להוכיח את קיומו.
וסטטיסטיקה ,כידוע למעין , איננה מתמטיקה אלא היא עובדה אמפירת כמו שאר חוקי הטבע המגיעים אלינו מבחוץ.
היות ואלוקים איננו ניתן להשגה על ידי החושים מעצם הגדרתו , הרי ששימוש במיתודה מדעית על מנת להסיק על קיומו אינו רלוונטי לחלוטין. משום שהמדע מבוסס על ההכרה החושנית ( אסתטיקה - בלשון קאנט) של האדם , על תופעה בלבד ולא על הדבר כשהוא לעצמו. המדע לעולם אינו יכול לעבור את גבולו ולתת תשובות לשאלות שאינם אמפיריות כלל.
זהו בקיצור נמרץ עמדתו של הכהן הגדול של האפיסטמולויה הלא עמנאל קנט , ושאני מזוהה עם עמדתו בנושא זה באופן בלתי מסויג.
 |
|
|
